באיחור של 17 ימים ותוך עבירה של הממשלה על החוק, יונח מחר על שולחן הכנסת תקציב המדינה החדש לשנת 2024. תחילה תתבקש המליאה לאשר את התקציב בקריאה ראשונה ולאחר מכן, בלחצי זמן בלתי רגילים, ייאלצו ועדות הכנסת לדון בתוך ימים ספורים במאות סעיפי התקציב ולאשרו לקריאה שנייה ושלישית, שצפויה גם היא להתקיים באיחור.
על פי החלטת הממשלה, אמור היה תקציב המדינה להגיע לקריאה ראשונה בכנסת עד 19 בינואר, חודש לפני המועד האחרון לאישורו בכנסת בקריאה שלישית, ב־19 בפברואר. בינתיים הלך ואזל הזמן לקיים דיונים משמעותיים בכנסת, ולכן מתמעטים גם הסיכויים שחברי הכנסת יתערבו וינסו לשנות כמה מיסודות התקציב הגדול בתולדות המדינה. לכן קיים ספק רב אם חברי הכנסת יוכלו לבטל חלק מהגזרות בתקציב או לבטל חלק מסכומי העתק המופנים לקיום הסכמים קואליציוניים או לסגור חלק ממשרדי הממשלה המיותרים.
התקציב גדל ל־582 מיליארד שקל, גידול של 68 מיליארד שקל, שנועד ברובו למימון המלחמה במישור הצבאי והאזרחי. הגירעון הוקפץ מ־2.4% ל־6.6% וחובות המדינה צפויים לגדול מפחות מ־60% מהתוצר ליותר מ־68% מהתוצר, נתון שעלול להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל כבר בקרוב. העיכוב בהגשת התקציב נבע מרצונו של סמוטריץ' להכניס לבסיס התקציב 4 מיליארד שקלים מתוך 5.7 מיליארד השקלים של הכספים הקואליציוניים.
