כבר היו פרידות מתוקשרות, פיטורים בשידור חי וסמסים, ברק אברמוב לא חידש כלום. אך ללא ספק, משהו בשבוע החולף היה שונה. ישראל עדיין נלחמת, אבל במדינת הכדורגל בישראל משחקים באבי נעלבי.
לאף אחד אין מנדט על העלבון. ואברמוב לחץ חזק על הכפתור הזה. הוא נעלב מבגידה של חבר אישי, ומהדרך שהם נפרדו. לדעתי ברק נעלב מעצמו. היה לו קשה לקבל שהוא לא חזה את המהלך של יוסי אבוקסיס מראש, למרות שכל הסימנים היו שם, לדבריו.
ובהפועל ת"א, כרגיל, הכל הפוך. אמרו לנו שחן סול הוא הסמכות הבלעדית? אז דייויד מינצברג הוא האבא שלא היה בבית ולא ראה את הברדק שהילד עושה. מינצברג הגיע לארץ וב־48 שעות פיטר מאמן, וסגר עם אבוקסיס אחרי מחצית אחת עם סלים טועמה המרגש על הקווים. הסבר?
מינצברג לא ידע או לא הבין שסול החתים שחקנים טובים, אבל לא היה מעוניין בפיגורה כמאמן, שייקח אותם ויעשה מהם קבוצת כדורגל. אז רגע לפני שאבא לוקח את הצעצוע, הוא פשוט מביא מאמן.
אז כמו שכבר הבנו, ברוב המקרים 1+1 = 3 ונראה שכולם מרוויחים מהסיפור. תקשורת הספורט עלתה על הסיפור שנייה לפני שהוא התפוצץ; אברמוב ניצח לפי חוקי הג'ונגל כי תקף ראשון - "יוסי ברח" (משפט נורא שלקוח משקר היסטורי ומהנדס מחשבה על אהוד ברק) - ועכשיו אבוקסיס צריך להוכיח שאין לו אחות; אוהדי בית"ר הרוויחו נבל חדש־ישן; אוהדי הפועל שמחים שבית"ר נדפקת שוב על ידי יוסי הבן האובד; ואבוקסיס? הוא היחיד שידע.
אז מי פה המפסיד? כמובן שהכדורגל הישראלי, שיזכה לעוד פרק המשך בטלנובלה שנקראת "הפועל־בית"ר". אהבתם את המכות, הקללות, שריפת מתחם האימונים של הפועל? חכו לסרט ההמשך: "אבוקסיס והווטסאפ הקדוש". בקרוב על מגרש הכדורגל שלכם.
