מדינת ישראל מסרבת להתמודד עם הסכנה הביטחונית העומדת בפניה בכך שנמל במדינה, העובד ללא צו אינטרסים חיוניים, מוחזק הלכה למעשה בידי מעצמה רבת עוצמה המשתייכת לציר שעוין את ישראל. היעדר צו אינטרסים חיוניים לנמל הסיני, כפי שנהוג בחברות מופרטות – הוא פרי טעות שנעשתה בעת מתן כתב ההסמכה לחברה הממשלתית הסינית. ב־2019 נחתם כתב ההסמכה למתן השליטה על הנמל ל־SIPG ל־25 שנים ע"י שר התחבורה דאז ישראל כץ.
צו אינטרסים חיוניים מבטיח שהאינטרסים הכלכליים, החברתיים והביטחוניים של המדינה יישמרו גם לאחר שהנכס האסטרטגי מועבר לידיים פרטיות והוא מחליף את מניית הזהב שהחזיקה ישראל בידיה בחברות מופרטות אחרות. צו האינטרסים מבטיח את האופי הישראלי של החברה המחזיקה את הנמל בכך שהוא קובע, למשל, שהמנכ"ל והיו"ר שלה, או של כל חברה מופרטת בעלת חשיבות אסטרטגית - יהיו ישראלים ובעלי סיווג ביטחוני גבוה. היו"ר והמנכ"ל של החברה הממשלתית הסינית, שהממשל הסיני מחזיק ב־61% מהשליטה בו, הם סיניים ובכך, הלכה למעשה, זהותה הישראלית של החברה לא נשמר במקרה זה.
ד"ר הראל מנשרי ממקימי מערך הסייבר בשב"כ, ראש תחום הסייבר ומרצה בכיר ב־HIT מכון טכנולוגי חולון, התריע במכתב ששיגר לח"כ יולי אדלשטיין יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי "היעדר צו אינטרסים חיוניים לנמל המפרץ מהווה סיכון ביטחוני למדינת ישראל". לדברי מנשרי, בעשור האחרון ממשלת ישראל איפשרה לסין לצבור אחזקות וזכויות הפעלה בתשתיות יסוד קריטיות וזאת ללא פיקוח ואכיפה הולמים.
מנמל המפרץ נמסר בתגובה: "צו אינטרסים חיוניים ניתן לחברות ממשלתיות מופרטות ולא ניתן ביחס לנמלים החדשים שהוקמו בצורה של תאגידים מורשים. לפיכך זהו ענין טכני משפטי וזאת משום שבמסגרת כתב ההסמכה וההסכם של נמל המפרץ ונמל הדרום נכללו סעיפים שבמידה רבה חופפים לאלו הנמצאים בצו האינטרסים, לרבות הגבלה על העברת מניות והוראות ביטחוניות מחמירות".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "חברת נמל המפרץ אינה בהפרטה ולא מוסמכת כחברת נמל ולכן לפי החוק אין סמכות לתת לה צו אינטרסים חיוניים שניתן לפי חוק רספ"ן וחוק רשות החברות הממשלתיות".
