תקציב המדינה הגדול בתולדות המדינה הונח אתמול על שולחן הכנסת, 21 ימים לאחר שאושר בממשלה. התקציב, בסך 582 מיליארד שקל, גבוה ב־68 מיליארד שקלים מהתקציב הראשוני שנקבע ל־2024 במאי 2023 במסגרת התקציב הדו־שנתי, והוא כולל קיצוצים משמעותיים בתקציבי כל משרדי הממשלה חוץ מאשר בתקציבי הביטחון והישיבות.
העיכוב בהגשת התקציב לכנסת, שגרם לעבירה של הממשלה על החוק ולנזיפה בעניין זה מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, נבע בעיקר מהמתנת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לאישור המשפטי שיאפשר לאוצר להכניס לתקציב באופן חד־פעמי חלק ניכר מהכספים הקואליציוניים, שחלקם מיועדים למוסדות חינוך חרדיים. בעקבות האישור, הונח היום באיחור רב תקציב המדינה החדש לשנת 2024 על שולחן הכנסת, וביום רביעי הקרוב אמורה להתקיים הצבעה בקריאה ראשונה לאישורו בכנסת.
התקציב כולל את הגדלת תקציב הביטחון ל־99 מיליארד שקל והטלת מספר גזירות על הציבור למימון המלחמה, בהן העלאות מסים לשנה הבאה. כך, ב־2025 מס ערך מוסף יועלה באחוז אחד ל־18% ומס הבריאות יועלה ב־0.15% כדי לממן את ההוצאות הגבוהות הנוספות במערכת הבריאות.
בימים האחרונים הוגדל תקציב הישיבות בעוד 65 מיליון שקל ובסך הכל הוא יגדל ביותר ממיליארד שקל. כמו כן, שני מיליארד שקלים יוקצבו בסך הכל לחינוך החרדי, כאשר תיכלל בתקציב העלאת שכר המורים במגזר החרדי שאינם מלמדים לימודי ליבה. לזהות היהודית, מורשת ושירותי דת שונים יוקצבו כ־700 מיליון שקל. כרטיסי המזון שיזם אריה דרעי יתוקצבו בכחצי מיליארד שקל.
