איך מכניסים עקרונות גדולים לתוך חיינו, ביומיום? איך המילים הגבוהות הופכות לתכלס? פרשת השבוע, פרשת "משפטים", מגיעה אחרי מעמד הר סיני שעליו קראנו בשבוע שעבר. אחרי עשרת הדיברות, אחרי המעמד המכונן, התורה מפרטת לא פחות מ־53 מצוות בפרשה שלנו, מכל התחומים. חקלאות, כלכלה, חינוך, זוגיות, כשרות, או בקיצור: החיים. אחרי הקולות והברקים והשופרות, אנחנו מקבלים מדריך מפורט לחיים מעשיים, שאקטואלי מאוד גם כעת. הנה רק כמה טעימות.
• וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. פרשנינו מתעכבים על ו' החיבור: ואלה המשפטים. עשרת הדיברות נחשבים לקוד המוסרי המפורסם בעולם, אבל הם רק עשר הוראות מתוך תרי"ג מצוות. המצוות המפורטות, העשייה היומיומית, הן המשך ישיר למעמד הר סיני הדרמטי והחד־פעמי.
• כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן. אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ. אלמנות ויתומים. התורה כל כך דואגת להם, ולצערנו רבים הצטרפו לסטטוס הזה השנה. התורה מזהירה אותנו פעמים רבות לא לענות אותם, לא לצער, אלא לדאוג לצרכים שלהם ולכבד אותם. ואם קשה להם והם צועקים - הפסוקים האלה מזכירים כי אלוקים שומע את הצעקה שלהם יותר מאחרים. הם המקורבים שלו, הם ה־VIP.
אבל בתקופה הזו המשפחות האלה משדרות לצד העצב, עוצמה גדולה. אולי צריך לעדכן את המשפט "באתי לחזק ויצאתי מחוזק". אפשר כמעט לומר בחלק מהמפגשים האלה: "באתי להתחזק". אנחנו נחשפים לעוד ועוד דמויות מופת שעומדות בניסיונות קשים ומעבירות מסרים מרוממים, שנותנים רוח וכוח.
השבוע פנתה אליי אחת כזו. חנה כהן היא אלמנתו של רס"ר במיל' אוריאל כהן ז"ל שנפל בקרב בעזה. ימי שישי ושבת הם ראש חודש אדר א'. "משנכנס אדר מרבים בשמחה", כידוע, ואיך נעשה זאת השנה? איך אפשר לשמוח? חנה מצאה בקבוצת הווטסאפ המשפחתית הודעה שאוריאל כתב שבוע לפני שנפל, בראש חודש טבת: "נתפלל ונברך שיהיה חודש טוב ומבורך, מלא באור ובשורות טובות לכל עם ישראל, אמן!". לצד צילום המסך עם הטקסט של אוריאל, חנה כתבה: "אוריאל היה אדם כללי, תמיד הכניס את הציבור ואת עם ישראל לכל מה שעשה, אפילו להודעות פשוטות כאלה בווטסאפ. יש כאלה שיתקשו להרבות בשמחה בחודש אדר הקרוב. העצב שוטף כמו נהר ענק את השגרה, וקשה לשמחה לתפוס את מקומה. לכן אני כותבת. דווקא השנה אני מבינה את הטעם של המנהג להתחפש בפורים. כדי לשים מסכה על העצב. אז אנחנו נתחפש, נשמח, נצמח. לכבודך אוריאל. זה מה שהיית רוצה. אני רוצה להעביר את המסר הזה לפני ראש חודש אדר, שהוא מורכב לי ולעוד רבים השנה. משנכנס אדר מרבים בשמחה, גם השנה, קצת אחרת".
• וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ. נניח שיש ריב, משפט, בין דל (עני) לבין עשיר. מי זוכה אוטומטית לאהדת הקהל והשופטים? התורה מזהירה אותנו לא לעשות הנחות למי שנראה בעינינו מסכן, ולא להפלות אותו לטובה. לא לשפוט לטובת האביון, האומלל, כי ממש לא בטוח שהוא גם זה שצודק בוויכוח.
אנחנו חיים לצערנו בעידן שנופל בדיוק בכשל הזה, כל הזמן. הפלסטינים מצליחים בדעת הקהל העולמית כי הם יותר מסכנים, לא כי הם יותר צודקים. לא אשכח סיור באו"ם שבו ניסיתי לאתגר את המדריכה בשאלות על הפלסטינים שצריכים לקבל אחריות על גורלם. "הם פליטים מסכנים, אי־אפשר לדבר נגדם", היא הסבירה. אין עובדות, יש רגשות.
גורמים רבים בעולם תמכו בנו כשהיינו מסכנים, ב־7 באוקטובר, אבל כשהמטוטלת של המסכנות והדלות נוטה לצד השני, הם התהפכו. לכן כשעוסקים בהסברה, ישראל לא יכולה לנצח בתחרות מי האומלל, מי הנעבעך, של המזרח התיכון. היא צריכה להסביר שהיא כאן בשם הצדק, האור, האמת והמוסר.
• מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ. אלוקים מודיע לנו כבר במדבר שזה לא יהיה מהיר וקל. שזה ייקח זמן. האויב לא ייעלם ברגע, אלא לאט־לאט. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. ספר הזוהר מתאר זאת כעקרון יסוד בחיים. העולם הולך ומתקדם אל הטוב, אבל בהדרגה: "בזמן שהקדוש ברוך הוא יקים אותם ויוציאם מן הגלות, אז ייפתח להם פתח של אור דקיק קטן, ואחר כך פתח אחר שהוא גדול ממנו... מעט מעט אגרשנו מפניך".
• וַיֹּאמְרוּ: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. העם שרק לפני רגע היה משועבד במצרים שומע את כל ההוראות האלה ואומר את צמד המילים המפורסם "נעשה ונשמע". הוא מקבל על עצמו את האחריות.
הפרשה הזו, לכאורה, היא הכי לא מעניינת שקראנו מתחילת התורה. מאז החל ספר "בראשית", הייתה כאן עלילה סוחפת - בריאת העולם, המבול, עקידת יצחק, המריבה בין יוסף ואחיו, עשר המכות, קריעת ים סוף, מעמד הר סיני. ועכשיו פתאום - אוסף של 53 מצוות. אבל התורה היא לא סרט עלילה. היא לוקחת אותנו עכשיו למקום מרתק לא פחות: מעכשיו הגיבורים הם אנחנו, העלילה היא סיפור חיינו, והמתח הוא בשאלה כיצד נתנהג ואם נצליח ליישם את ההוראות האלה בחיינו, ולבחור בטוב. הזרקור שהופנה אל גיבורי התורה מופנה אלינו. כעת אנחנו השחקנים הראשיים.
שבת שלום.
הסטטוס היהודי: "אנשים מדברים על אלוקים ומסתכלים לשמיים. פרשת 'משפטים' מפרטת עשרות מצוות מעשיות ומזכירה לנו למצוא את אלוקים בכיס ובארנק שלנו, בכביש ובבנק, בחיי היומיום" (הרב עדין שטיינזלץ)
הכותבת היא עיתונאית חדשות 12
