אין אוויר במנהרה. אנחנו כבר בעומק של כ־20 מטר מתחת לפני הקרקע, וממשיכים לרדת. הלחות והחום מכבידים יותר ויותר. ריח הטחב והחול עולים בנחיריים. קשה שלא לחשוב על 136 החטופים, שחלקם נמצאים במנהרות הללו יותר משלושה חודשים.
אחרי הליכה של כמה דקות לוחות האבן והחול בצידי הדרך מתחלפים בקרמיקות. פתאום הקרקע מרוצפת. תאורת לדים דבוקה לתקרה. שלטי "ביטחון מידע" של חמאס תלויים על הקירות. הגענו ל"מתחם הבכירים". בין חדרי השהייה מצאו לוחמי צוות הקרב של חטיבה 401 חדר שרתים מודיעיני. "אוצר בלום", מכנים זאת הקצינים שאיתנו.
כשאני שואל את אל"מ ניסים חזן איפה אנחנו נמצאים, הוא משיב: "מתחת לבניין אונר"א בשכונת רימאל. כאן חמאס בחר להקים את אחד מבסיסיו הרגישים ביותר". "יכול להיות שבאונר"א לא ידעו?" אני שואל וחזן מגחך. "תגיד לי אתה", הוא אומר. "בעיניים שלך אתה רואה כמה עבודה הושקעה פה. יכול להיות שהם לא ידעו כל כך הרבה שנים מה קורה להם מתחת לאף? אל תהיה תמים".
אולי זה הרצון שלנו לחשוב שבכל זאת לא כולם נגדנו, שיש גופים בעזה שלא נדבקו בטרור, שלא רואים בנו אויב שיש להשמידו. אבל כאן, בלב שכונת רימאל בצפון רצועת עזה, קשה לטעות. אונר"א, ארגון הפליטים הפלסטיני הגדול ביותר, שימש מחסה לפעילות טרור.
את הסיור המרתק עם מח"ט 401 באוגדה 162, אל"מ בני אהרון, אל אחד מאוצרות המודיעין המשמעותיים שנחשפו במבצע משותף של צה"ל ושב"כ ברצועת עזה, התחלנו בנסיעה ב"פרוזדור נצרים" לרוחב הרצועה עד לקו החוף, פרקנו מהכלים ועלינו על הנמר בדרכנו לשכונת רימאל היוקרתית. צה"ל כבר לחם כאן לפני כמה שבועות וטיהר את המקום, וכעת מחבלי חמאס מנסים אט־אט לשוב לכאן.
אחרי נסיעה של כ־20 דקות הגענו ל"מגנן" – שטח שמוגן בסוללות עפר מכל צדדיו ונמצא תחת שמירה קבועה, שמשמש לשהיית כוחות ממושכת. מעין בסיס שטח קטן. אחר כך, בתוך בית ספר גדול בלב שכונת רימאל, אל"מ אהרון מסביר שאנחנו נמצאים "מעל תוואי שטח של מנהרה שבתוכה הצלחנו לאתר נכס מודיעיני אסטרטגי גדול מאוד של חמאס. המנהרה עוברת ממש מתחת למטה הראשי של אונר"א ברצועת עזה, ובסריקה ראשונית מצאנו כמות אמל"ח שלא הייתה מביישת פלוגה. רימונים, רקטות, משגרים, מטעני חבלה ומה לא. והכל בתוך המשרדים של אונר"א".
מבית הספר יצאנו לתוואי המנהרה, במורד תל חול עצום. לוחמי שלדג ויהל"ם, כנראה מהכוחות היחידים בעולם שיודעים לפעול בתוואי כזה, חיכו לנו בכניסה, במקום שבו נפל רק לפני כמה ימים רס"ן יצהר הופמן. "שילמנו מחיר כבד כדי למצוא את המנהרה הזאת", מספר פ', לוחם שלדג. "עמדתי ממש ליד יצהר כשהוא נפגע. ראיתי אותו נופל ופיניתי אותו תחת אש למקום מסתור. זו מכה קשה. יצהר היה אגדה. אחרי שהוא נפל חפרנו באדמה והבנו עד כמה חשובה הייתה הפעילות שלנו".
לפני שאנחנו נכנסים אומר לנו אל"מ חזן, שתפקידו לרכז את המאמץ התת־קרקעי, ש"חם במנהרה ואין אוויר. ההליכה מאתגרת. יש קטעים של חול, מים, בוץ, תקרה נמוכה או רעועה". אנחנו מתחילים לרדת אל בטן האדמה. לוחמי צה"ל מכוונים אותנו עם סטיקלייטים וחוסמים מקומות שבהם המנהרה מתפצלת. אחרי כמה דקות של הליכה המנהרה מתרחבת ואנחנו מגיעים למתחם שהייה של בכירים, עם חדרים שבהם ציוד משרדי, ממש בסיס תת־קרקעי. במסדרון המנהרה ראינו קלנועיות שמיועדות לסיוע הומניטרי, אבל חזן מסביר ששימשו את בכירי חמאס להתניידות. "אלה משרדי התפעול של המקום הזה", הוא מסביר. "כאן ישבו אנשי חמאס שהתעסקו באוצר המודיעיני שתכף נראה. ממש מעלינו נמצא בית ספר של ילדים ששייך לאונר"א".
עוד כמה מטרים ואנחנו מגיעים אל האוצר: חדר השרתים. "מאחוריי נמצאים השרתים המודיעיניים של חמאס. בשבילם הגענו", אומר חזן. "זוהי ליבת הסוד. לא היינו יכולים להגיע לכאן בלי לוחמים שדורכים על הרצפה, זו לא משימה שאפשר לעשות מהאוויר ומרחוק. צריך לזכור שאנחנו במרחב אזרחי ומתחת למבנה של אונר"א. אין פה מקום לטעויות". קציני החטיבה לא מספרים לנו בדיוק מה חמאס ניסה, או הצליח, לעשות באמצעות השרתים האלו, אבל ניכר על פניהם שמדובר בדרמה מודיעינית של ממש. חוות השרתים נחשפה במסגרת מבצע משותף של לוחמי שב"כ וצה"ל בתוך המנהרות של חמאס - כשהפעילות בהכוונה מודיעינית של שב"כ הובילה למתחם המודיעין הצבאי של חמאס. "המתחם שמכיל שרתים רבים וטכנולוגיה מתקדמת נבנה על ידי חמאס כחלק מהשליטה שלו על חברות התקשורת הפלסטיניות ברצועת עזה", אומרים בשב"כ. "השמדת המתחם הוא צעד נוסף וחשוב מאוד לפגיעה ביכולותיו של חמאס וגם צעד נוסף במיטוט שלטון חמאס ברצועה". יציאה מהמנהרה כמוה כמו יציאה לחופשי. הריאות מתמלאות באוויר. ריח הטחב מתחלף ברוחות ינואר הקרות, ואור השמש מכה באישונים אחרי כמה שעות של חושך. לובשים חזרה את הווסט הקרמי ומתחילים לנוע. לפתע רואים את בניין אונר"א. על דופן הקיר כתוב בגדול: "מטה מרכזי אונר"א - עזה". אי־אפשר לפספס את הקשר הישיר בין ארגון הפליטים לארגון הטרור. בתוך חדר התקשורת של הבניין מצאנו כבלים חתוכים. "אלו כבלים שמחוברים לחדר השרתים שראיתם למטה, הכל כאן חתוך. הם ידעו שאנחנו נגיע, ולכן ניסו להעלים חומרים. ככה מתנהגים עבריינים - לא פעילי פליטים", מסביר מפקד החטיבה אל"מ אהרון. "מה הלאה?" שאלתי את אל"מ חזן, "יש עוד מנהרות כאלה?" "יש פה עוד הרבה עבודה", הוא השיב, "נהיה פה חודשים ארוכים".
הסיור במנהרת חמאס והקשר הבלתי ניתן לערעור בין ארגון הטרור למטה אונר"א מעלה שוב את הדיון על “הפליט הפלסטיני". נקווה שהגילויים הללו, שעליהם שילמנו מחירים כואבים, בלתי נתפסים, במיטב בנינו, לא יהיו לשווא. שהעולם יפקח את עיניו ויראה מה עשה חמאס באונר"א, ומה עושה אונר"א בחמאס.
נציב אונר"א הגיב אמש לחשיפת המנהרה ואמר כי, "אונר"א לא ידעה מה נמצא מתחת למטה בעזה". לדבריו, "אונר"א מודעת לדיווחים דרך התקשורת. צוות אונר"א עזב את המפקדה בעזה ב־12 באוקטובר בעקבות פקודות הפינוי הישראליות, ומאז לא השתמשנו במתחם הזה ולא ידוע לנו על פעילות כלשהי שאולי התרחשה בו".
