הורדת הדירוג הראשונה אי פעם כבר גורמת לתגובות ראשונות בשטח. כבר ברור שבנק ישראל לא יוכל להמשיך כעת בתהליך הפחתת הריבית במשק, בוודאי לא בעת הקרובה, וכל אזרחי המדינה צפויים להפסיד כספים, בין השאר בקופות הגמל והפנסיה ומאי המשך הפחתות הריבית. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון דרש אתמול שבישראל דווקא יבצעו את המהלכים שמציעה חברת הדירוג ושרבים מהם גם בנק ישראל הציע לאחרונה לעשות. בבורסה נרשמו אתמול ירידות שערים של כ־0.7% כאשר הסקטור הפיננסי בלט לשלילה ומדד הבנקים ירד ב־1.75%.
בצד כל אלה, הסערה סביב התקפת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על כלכלני חברת מודי'ס הביאה אתמול לראשונה לכך שגורמים בכירים במשק סבורים שעל ראש הממשלה להזיז את שר האוצר מהתיק הכלכלי הבכיר, שכן הורדת דירוג האשראי אירעה ב"משמרת שלו".
גורם כלכלי בכיר אף ציין כי שר אוצר שטוען כי בהחלטת חברת מוד'יס "אין שום ניתוח כלכלי שמחייב הורדת דירוג" לא הבין את הדוח ולא יכול להמשיך לכהן בתפקיד שר האוצר. מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים של הכנסת, ח"כ ולדימיר בליאק, אמר אתמול כי יש לפטר באופן מיידי את סמוטריץ'. ח"כ בליאק: "ראש הממשלה חייב לפטר את שר האוצר. בני גנץ והמחנה הממלכתי חייבים לדרוש את פיטוריו, כתנאי להישארות בממשלה. שר האוצר ההזוי שמבקר את סוכנויות הדירוג ובטוח כי מטרת מוד'יס היא להקים מדינה פלסטינית, לא יכול להישאר דקה נוספת. יש למנות שר אוצר כלכלן בעל שיעור קומה".
בכירים במשק איתם שוחחנו אמרו אתמול, כי "חייבים למנות עכשיו בדחיפות שר אוצר בעל רקע כלכלי, שיהיה מקובל על האזרחים ועל המוסדות הבינלאומיים, שאיבדו את האמון בשר האוצר הזה. סמוטריץ' לא אשם. הוא פשוט לא מבין כלכלה. אשם מי שמינה אותו לתפקיד המפתח הזה בכלכלה הישראלית".
דרעי או סמוטריץ'?
לפי ההסכמים הקואליציוניים אמור השר סמוטריץ' לסיים את כהונתו כשר האוצר בסוף השנה הנוכחית, ובמקומו אמור היה להתמנות אריה דרעי. אולם, בשל הרשעתו בפלילים נמנע עד כה מאריה דרעי לחזור ולהתמנות כשר בממשלה.
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, הביע חשש כבד שחברותה דירוג ימשיכו ויורידו את דירוגה של ישראל ל־A3, דירוג נמוך בהרבה מזה שבו הייתה ישראל עד כה, A1, שהיה בין 20 המדינות המובילות בכלכלת העולם, שלהן דירוג גבוה ביותר. זאת גם כי הסיבה להפחתת הדירוג היא חוסר הוודאות לגבי מועד ואופן סיום מלחמת חרבות ברזל, אי־פעולה של הממשלה והכנסת בסוגיות ליבה כלכליות וחברתיות, והשינוי במצב התקציבי, דהיינו הגירעון העצום שנוצר בתקציב המדינה. הסיבה לאופק הדירוג השלילי היא בעיקר בגין אי־הוודאות בנוגע להתרחבות המלחמה לזירה הצפונית וחוסר תכנון של הממשלה ליום שאחרי מלחמת עזה.
על פי הערכות חברת הדירוג, יחס החוב הציבורי לתוצר אמור להגיע בשיאו לרמה של 67% (לעומת 59% ערב המלחמה) ולאחר מכן הוא צפוי לרדת בהדרגה. פרופ' אמיר ירון אמר אתמול: "יש לציין כי המדינה חוותה בעבר משברים גיאופוליטיים ומעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של הממשלה. כדי לחזק את אמון השווקים וחברות הדירוג בכלכלה הישראלית, חשוב שהממשלה והכנסת יפעלו לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוח".
