לכאורה ישנם שני תרחישים בנוגע למלחמה. בראשון אנחנו נמשיך עד "הניצחון המוחלט", מושג שנתניהו קבע ולאיש אין מושג מה משמעותו - לבד מהצורך להמשיך ולהילחם, ובאופן קונקרטי לכבוש את רפיח כבר בהקדם. בתרחיש השני יוסכם על "עסקת חטופים הומניטרית" שתביא להחזרת חלק מהחטופים ותהיה כרוכה בהפסקת אש ארוכה, שמן הסתם תנוצל על ידי חמאס כדי לחזק את שליטתו ברצועה, ואחריה הלחימה כנראה תתחדש. הלחימה תימשך היות שכל עוד ישנם בעזה מספיק נשק, צעירים שמוכנים להילחם נגדנו, רוחו של סינואר ואספקת מזון ודלק - אין סיבה שהיא תסתיים.
ובכן, בנוסף לשתי אפשרויות אלה תיתכן גם דרך שלישית אשר נראית ממבט ראשון כתבוסתנית, אבל יתרונותיה רבים. דרך זו מתבססת על ההבנה שהנכס העיקרי שישראל מחזיקה כעת הוא היכולת להמשיך במלחמה כאשר כל העולם, ללא יוצא מן הכלל, מחמאס דרך חיזבאללה ועד ארה"ב, היה ממש שמח שהמלחמה תסתיים, ולפיכך, ישראל יכולה "למכור" את הנכס הזה בסכום גבוה שימקסם את האינטרסים שלנו.
ישראל יכולה אפוא להציע את עסקת החבילה המורכבת מחמישה סעיפים: א. נכונות לסיים את המלחמה ולהוציא את כל כוחותיה מעזה; ב. החזרת כל החטופים תוך 10 ימים. סעיף א' יתממש רק אחרי מימוש סעיף ב'; ג. עבור כל מוחזר חי לישראל נשחרר שלושה אסירים פלסטינים; ד. פעולות לשיקום עזה יתקיימו רק אחרי פירוז הרצועה, וכן, קטאר תתחייב רשמית כי לא תעביר כספים לחמאס עבור כל מטרה שהיא. ה. חמאס יתחייב כי בתוך שלושה חודשים עזה תפורז, דהיינו כל הנשק שאינו נשק אישי יושמד או יועבר למצרים, וכך בנוגע למקומות ייצור של נשק. יוסכם כי אחרי שלושה חודשים תוכל ישראל לפעול נקודתית נגד כל איתור של נשק כבד.
לכאורה, מתווה זה כולל ויתור על מטרת המלחמה העיקרית - מיטוט שלטון חמאס, אבל אם המתווה יתקבל יהיו לו שמונה יתרונות בולטים, ואם יידחה על ידי חמאס הרי שהרווחנו הרבה קרדיט בינלאומי.
היתרונות הם: הראשון, החזרת כל החטופים, ובלו"ז קצר. השני, סיום המלחמה על כל היתרונות הביטחוניים והכלכליים. היתרון השלישי הוא שמעשית כבר היום האיום הצבאי מוסר, ומכאן היכולת להחזיר את תושבי העוטף לבתיהם. היתרון הרביעי, יצירת תנאים טובים לנפילת חמאס. השילוב בין ההבנה שתיווצר אצל התושבים בעזה בדבר גודל האסון שחמאס הביא עם חוסר יכולתו לשקם את עזה, יחד עם הצעות (ערביות) לאלטרנטיבה, עשוי להשלים בדרך לא צבאית את מטרת המלחמה הראשונה.
היתרון החמישי הוא שישראל שומרת לעצמה את הזכות לפעול צבאית אם פירוז עזה לא יתממש. היתרון השישי נוגע לסיכויי הסדרה בלבנון. כל עוד המלחמה בעזה נמשכת יסרב חיזבאללה לכל הסדר שיכלול את השגת כוחותיו, אלא שללא הסדר עם חיזבאללה בטווח של חודשים בודדים יש סיכוי שניכנס למלחמה טוטלית עם לבנון, על כל משמעויותיה הקשות. יתרון שביעי נוגע לאיו"ש. הקרקע מבעבעת שם וסביר כי במהלך הרמדאן נראה התפרצות, אלא אם המלחמה בעזה תסתיים. היתרון השמיני נוגע למעמדה של ישראל בעולם, מעמד שמידרדר ככל שהמלחמה בעזה נמשכת.
כמו שבעסקים נכון לקבל החלטות בהתאם לאינטרסים של ההווה ומבלי לנסות אמוציונלית להילחם בהפסדי העבר, כך עוד יותר ביחס למדיניות. את הקלף שישראל מחזיקה רק בידיה - את היכולת להחליט על סיום המלחמה, דבר שכאמור כל מדינות העולם משוועות אליו, צריך להניח על השולחן בזמן המתאים, שהוא עכשיו. אם נחכה, ארה"ב עלולה לגזול אותו מידינו ואז המנופים שיהיו לנו על כל יתר השחקנים, ובעיקר חמאס, יאבדו במהירות.
