70 העובדים ההודים שנחתו בישראל הם בטיפה בים ביחס למחסור הקיים, ובשיחה עם "ממון" אומרים קבלנים כי הם פשוט "מיואשים". בשנים האחרונות העובדים הזרים בענף הבנייה הובאו על ידי הממשלה ללא מעורבות המגזר העסקי. עקב המלחמה, יותר מ־45% מאתרי הבנייה שותקו, לאחר שנאסרה כניסתם של 90 אלף עובדים פלסטינים — כשליש מעובדי הענף. בעקבות זאת אישרה הממשלה להביא 20 אלף עובדי בנייה זרים נוספים, כש־10,000 מהם יגויסו על ידי חברות כוח אדם פרטיות מהודו יחד עם חברות כוח אדם מישראל.
בינואר האחרון נערכו מיונים ל־10,000 עובדים בהודו, סרי־לנקה ואוזבקיסטן, חלקם במסגרת הסכמים עם גופים פרטיים. על פי הקבלנים, עד כה מוינו יותר עובדים במסגרת הסכמים פרטיים. בראיון ל"ממון" אמר בתחילת השבוע מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, כי הצפי הוא להגעה של כ־300 עובדים בלבד השבוע. בשבוע שעבר אישרה הממשלה תוספת של עוד 10,000 עובדים במסלול הפרטי, החלטה שעוררה ביקורת וסערה במשרדי הממשלה, ובהם משרדי המשפטים והפנים, שטוענים, בין היתר, כי גיוס במסלול הפרטי מעלה את הסיכון לניצול העובדים. במשרד הביטחון מעדיפים לפתוח את השערים לעובדים הפלסטינים. מנכ"ל משרד השיכון אמר ל"ממון" כי יש מקום אפילו להבאת עובדים מקצועיים ללא מיון, אמירה שעוררה גם היא ביקורת.
ביקורת על ההחלטה להגדיל את מכסת עובדי הבניין הזרים במסגרת הסכמים פרטיים הגיעה השבוע גם מצד נציגי ארגון "קו לעובד" והקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל אביב, שבמכתב חריף לשרי הממשלה וליועצת המשפטית לממשלה הבהירו כי מדובר בהסדר "בעייתי ביותר, שמזה קרוב לשנתיים נבחן כביכול בידי צוות בינמשרדי שהוקם מכוח החלטת ממשלה למאבק בסחר בבני אדם", וכי ההחלטה מאפשרת לתאגידי הבניין לגייס עובדים באופן פיראטי "בניגוד לכלל לפיו מהגרי עבודה בענף יגויסו אך ורק באופן מפוקח, כדי למנוע תופעות של גביית תשלומים אסורים, שסופם שעבודי חוב המובילים לניצול ואף לעבדות וסחר בבני אדם".
עוד נכתב: "גיוס זה לא הביא בינתיים עובדים לישראל בענף הבניין, אך כן הוביל להקפאתו של ההסכם הבילטרלי עם מולדובה בענף, ולתקרית חמורה עם אוזבקיסטן. את מה שניתן היה להכיל מיד עם פרוץ הלחימה, לא ניתן להצדיק כעת, ודאי לא כאשר החלטות הרות גורל, שאם ימומשו ישלשו את מספר מהגרי העבודה בענף הבניין, מתקבלות ללא דיון ציבורי שקוף שבו נשמעות עמדות גורמי המקצוע, כמו גם מומחים מחוץ לממשלה, שיאפשרו לבחון את ההשלכות על שוק העבודה בישראל ועתידם של הסכמים בילטרליים שנחתמו בעמל רב".
בארגון הוסיפו כי הגיעו אליהם "עדויות של עובדי חקלאות שגויסו מהודו במסלול הפרוץ שנוצר עבור ענף החקלאות (מסלול שפקע בינתיים), ושלימדו על גביית דמי תיווך עצומים מהם". לדברי הארגון, הזינוק במספר הגופים שביקשו להירשם בישראל כתאגידי כוח אדם זר מאז החליטה הממשלה בנובמבר לאפשר לתאגידים לגייס בעצמם עובדים במדינות המוצא, מלמד כשלעצמו על פוטנציאל הנזק.
בארגון טוענים עוד כי ההחלטה מהשבוע שעבר היא מחטף: "על פניו, הסעיף שהתקבל לא נדון, קודם לדיון בממשלה, אצל גורמי המקצוע (או חמור מכך, נדון והושמט עקב קבלת עמדותיהם). מדובר בהתנהלות בלתי סבירה באופן קיצוני, המלמדת על מחטף, על התעלמות משיקולים רלוונטיים, על שיקולים זרים ועל היעדרה של תשתית רלוונטית ואף חיונית לדיון".
על רקע המצוקה, בהתאחדות הקבלנים החליטו לערוך בשבוע הבא כנס חירום להצלת ענף הבנייה והתשתיות, שבו צפויים להשתתף מאות קבלנים, יזמים, מהנדסים אדריכלים, וכן נציגי הממשלה והכנסת. לדברי גורמים בענף, צעדי הממשלה אינם מספיקים, ויש לעודד גם תעסוקת ישראלים בענף.
