מטח הרקטות לעבר צפת אתמול, שממנו נהרגה סמ"ר עמר־שרה בנג'ו (20) ז"ל בבסיס פיקוד הצפון בעיר, תפס את תושבי צפת לא מוכנים וגרם לבהלה עצומה: מאות תושבים בשוק העירוני (שמתקיים מדי יום רביעי) החלו לרוץ לכל עבר, והורים רבים, במקום לשהות במרחבים המוגנים, דהרו בכבישים כדי להוציא את ילדיהם מהמסגרות החינוכיות, שחלק לא מבוטל מהן אינן ממוגנות.
בנוסף, לא מעט תושבים הלינו על כך שרבים מהמקלטים בעיר היו נעולים בזמן הירי אתמול ואילו אחרים נמצאים במצב לא ראוי לשהייה. קבוצות הווטסאפ והרשתות החברתיות הוצפו בהודעות זועמות, בסרטונים ובתמונות. כך לדוגמה בבית הספר האר"י בעיר שהו ילדים במקלט מוצף מים; בשכונת מנחם בגין המקלט היה נעול ובזמן האזעקה תושבים נותרו בחוץ; ואילו באיביקור, השכונה הסמוכה לפיקוד צפון, המקלטים נמצאים במצב תחזוקתי מחפיר.
"גם אם לא נערכו מבעוד מועד, קיבלנו 'מתנה' ארבעה וחצי חודשים להיערך כראוי", אמר אתמול אלי, תושב העיר. "לא הייתה כאן הפתעה של 7 באוקטובר, אז מה עשו בכל הזמן הזה? למה לא נרכשו עשרות מיגוניות ולמה המקלטים לא נפתחו ולא הוכנו כראוי? מישהו מזלזל בביטחון שלנו".
לא מעט מההורים בעיר לא שולחים כלל את ילדיהם למסגרות החינוכיות, בעקבות היעדר מקלטים. "מ־7 באוקטובר לא שלחתי את הבת שלי לגן", סיפרה אתמול שירה, תושבת העיר. "זה כבר מטורף. ארבעה חודשים שהילדה ללא מסגרת, בגלל היעדר מקלטים. אני בחרתי לא לסכן את הבת שלי, ולא אשלח אותה לגן. המיקום שלו, בסמוך לפיקוד, מאוד מסוכן. עשיתי את השיקולים שלי ביחד עם בעלי, והחלטנו לא לשלוח את הילדה. זה מתסכל מאוד. גם אם תהיה מיגונית, לא נשלח אותה. זה לא מספיק בעיני לגן שנמצא צמוד לפיקוד. אם יש אזעקה אין מה לעשות, הם מתפללים שלא ייפול עליהם טיל. זה מצב עצוב ומדאיג".
אביחי טרבלסי, שבנו לומד בגן לא ממוגן סיפר: "מ־7 באוקטובר לחצנו שיביאו מיגונית או שיעבירו את הגן מקום. זה לא קרה. לפני כמה שבועות כשהייתה נפילה בבסיס הפיקוד, הגננת דרשה מיגונית מהעירייה, אבל משכו אותנו ולא קיבלנו עד היום שום מענה. זה כבר עובר כל גבול. מרבית ההורים לא שלחו בהתחלה, אבל כשהבינו שזה נמשך חודש ועוד חודש אז לא הייתה להורים ברירה. אחרי מה שקרה אתמול, הורים לא מתכוונים להחזיר את הילדים. כשיש אזעקה כל ההורים עוזבים את מקומות העבודה, מסכנים את עצמם, ויוצאים להוציא את הילדים שאין להם מרחב מוגן".
דגנית אלוט, שבנה לומד בחינוך המיוחד, תיארה את המצב ההזוי שבו בנה וחבריו לומדים במבנה ללא מרחב מוגן: "מדובר במבנה מאוד ישן ללא מיגונית. בכל פעם שיש אזעקה הילדים עוברים למסדרונות. הבן שלי לא מדבר ולא יכול להסביר מה הוא מרגיש. הוא נכנס לסטרס. הילדים יושבים במסדרונות כמו שפנים. אלה ילדים עם צרכים מיוחדים שלא יכולים להביע את עצמם. ואם אני לא אגיע לעבודה ואשב בבית, מי ישלם לי את המשכנתה מחר? מה זה, רולטה רוסית? למה אני צריכה לסכן את הבן שלי? למה אי־אפשר לדאוג לנו למיגונית? למרחב מוגן? מה אני צריכה לחיות על שעון חול? בושה שזה המצב".
הבוקר צפויים עשרות הורים להגיע לבניין עיריית צפת על מנת למחות על המצב. חבר מועצת העיר צפת, נחמן גלבך האשים אתמול: "לפני ארבעה חודשים, ב־31 באוקטובר, פנינו כמה חברי מועצה במכתב רשמי לראש העירייה, וביקשנו ממנו להעלות לסדר היום הקצאה לרכישת מיגוניות לשכונות חסרות מיגון ולמוסדות החינוך. ראש העירייה סירב להעלות את הנושא להצבעה, ומאז ניסינו להעלות את הנושא שוב ושוב, אבל ראש העירייה מסרב. כעת אנחנו מצפים לעזרה מכל מי שמסוגל".
שוקי אוחנה, ראש עיריית צפת, אמר אתמול: "זה בוקר קשה. אנחנו באירוע הזה כבר מ־7 באוקטובר והיום הייתה עליית מדרגה. העיר נמצאת בפערי מיגון משמעותיים. בירושלים לא מבינים מה קורה פה, אני קורא לרה"מ ולשרים לבוא הנה ולתת פתרונות. דיברתי עם שר הנגב והגליל הבוקר. אנחנו מבקשים פתרונות מיגון וממ"דים במוסדות החינוך. אי אפשר לעצום עיניים. ממשלת ישראל צריכה לעשות, לא לדבר. לעשות מעשה אמיתי של מיגון".
בתגובה רשמית מעיריית צפת נמסר: "מערכת החינוך בצפת פועלת אך ורק בהתאם להנחיות פיקוד העורף. צפת מוגדרת כעיר ירוקה מזה חודשים וגם אחרי ירי הטילים לא בוצע שינוי במדיניות פקע"ר ועל כן ניתן לקיים פעילות במוסדות החינוך כולם, כולל במוסדות שאין בהם מיגון תקני. בעיית המיגון בצפת לא החלה עם תחילת המלחמה והנושא נמצא על סדר היום כבר מספר שנים. בעקבות תרחישי ייחוס מורכבים לצפת, בירת הגליל, בה נמצאים מספר לא מבוטל של נכסים אסטרטגים, קיימת החלטה מצד ממשלת ישראל להקים מרחבים מוגנים ברחבי העיר, כולל במוסדות חינוך. לצערנו עד היום החלטה זו לא יושמה ולמרות קריאות חוזרות ונשנות בנושא, דבר לא בוצע".
