לפני קצת יותר משנתיים רץ גשאו איילה (27) את המרתון הראשון שלו בוולנסיה, וסיים במקום ה־21. אתמול, במרתון החמישי שלו בסך הכל, הוא כבר עלה על המדרגה מספר 3 בפודיום בסביליה אחרי ששיפר את השיא הישראלי שלו וקבע 2:04.53, שיפור של 40 שניות לשיא הקודם. הישראלי הראשון שירד מתחת ל־2:06 שעות, הפך להיות גם הראשון שירד מ־2:05.
למרות שלא היה ספק מי יזכה בכרטיס הישראלי השני לאולימפיאדת פריז, אחרי סגן אלוף העולם המכהן מארו טפרי, הישגו המרשים של איילה בסביליה העניק לו את החותמת הרשמית אחרי שזכה לפני שנתיים במדליית ארד באליפות אירופה לצד הזהב הקבוצתי. ואם זה לא מספיק, התוצאה שלו העלתה אותו למקום הרביעי בדירוג כל הזמנים של רצי המרתון באירופה, טיפוס של ארבעה שלבים.
איילה רץ כל קילומטר ב־2:56 דקות בממוצע, שיפור של שנייה על כל קילומטר לעומת השיא הקודם, 2:05.33. האתיופי דרסה גלטה ניצח ב־2:03.26 שעות, 20 שניות לפני הצרפתי מוראד מהדוני. נציג נוסף של האתלטיקה הישראלית, תחלואיני מלקה מהפועל עמק חפר, המייצג את נבחרת הפליטים וסיים 16 באולימפיאדה האחרונה, סיים במקום ה־28 בזמן של 2:09.07 שעות.
"יש לו כישרון ברמה עולמית, אבל הוא עוד צריך לעבור ליטושים שאמורים לשפר אותו", אומר גזצ'או יוסף שמאמן את איילה בנבחרת ישראל יחד עם זוהר זימרו. "אם שואלים אותי על הסיכוי של גשאו לקחת מדליה אולימפית בפריז, אני עונה: 'המטרה היא קודם כל להיות בין עשרת הראשונים, ואז הוא יוכל להתחיל לחשוב על מדליה אולימפית".
איילה (1.72 מטר) ממכבי ת"א הוא כישרון טהור שהתחיל את הקריירה בריצת 10,000 מטר, והיה הישראלי הראשון שניפץ את מחסום ה־28 דקות לפני כשנתיים. אחיו הצעיר, דרבה איילה (הפועל ת"א), מחזיק בשיא עד גיל 23 ב־10,000.
גשאו הוא ווינר אמיתי, ויעיד על כך הסיכום שלו לריצה אתמול: "השאיפה שלי הייתה לעשות שיא ישראלי ולעלות על הפודיום. את שני היעדים השגתי, ואני לא מסתפק בכך. במהלך הריצה אמרתי לעצמי שאני הולך להמר על כל הקופה. שמח שהצלחתי בכל המשימות. זכות גדולה לייצג את המדינה במיוחד בתקופה הקשה שהעם עובר. אני מצפה בקוצר רוח ללבוש את מדי הנבחרת ולרוץ ברחובות פריז עם דגל ישראל על החזה. אני מבטיח לעשות את הכי טוב שלי ולייצג את המדינה בכבוד".
הריצה אתמול הייתה המרתון האחרון שלו עד פריז, ובתקופה הקרובה יקבעו המאמנים את תוכנית העבודה לקראת האולימפיאדה ביולי הקרוב. הקרב על הכרטיס השלישי, בין איימרו עלמאיה (2:06.04) לגירמה אמרה (2:05.52), יוכרע אחרי מרתון טוקיו בתחילת החודש הבא.
"לוחם גדול במסלול"
לא רק שהריצה אתמול בסביליה הייתה המרתון החמישי בסך הכל בקריירה של איילה, הוא הגיע למסלול האתלטיקה רק בגיל 18. "עד אז חשבתי להיות כדורגלן, עד שגילו אותי", אומר איילה, אוהד שרוף של ריאל מדריד. מאמנו יוסף מספר שאחרי אולימפיאדת פריז הוא מתכוון, לצד המשך בניית הקריירה שלו, להתחיל בלימודי מינהל עסקים בקריה האקדמית אונו. אחד היתרונות המשמעותיים שלו הוא היכולת לנהל את הריצה על פי הנתונים באותה תחרות. יוסף מספר שאיילה אחראי וממוקד מאוד בביצוע המשימות, וכשצריך הוא גם יודע לאלתר, להאט או להגביר בהתאם למצב. אלה החלטות שיכולות לקחת אותו לפודיום.
"יש הרבה אתלטים מוכשרים", אומר יוסף, "אבל רק מעטים מממשים את הכישרון. צריך הרבה תכונות אופי כדי להגשים את החלום, וגשאו הוא אחד הלוחמים הגדולים במסלול".
איילה החל את הקריירה במועדון הסמטה, שם קיבל יסודות מהמאמן יובל כרמל, בהמשך עבר להתאמן אצל דן סלפטר ומזה שנתיים הוא אחד הרצים הבכירים של יוסף. בבית יש לו דרבי עם אחיו דרבה, אחד האתלטים הבולטים בהפועל ת"א שחזרה להתקיים אחרי שנים של הפסקה. על מגרש האימונים גשאו מצא גם את חברתו, בורטוקן טפרה (23), רצת 10,000 מ' שנחשבת לאחת המחוננות בארץ במרחקים הארוכים.
