איך מסבירים לפעוט בן שנתיים וחצי שאבא חטוף? עם השאלה הזו מתמודד כבר ארבעה חודשים מיכאל לוי, אחיו של אור לוי שמוחזק בעזה. ב־7 באוקטובר, חייו של אלמוג הקטן השתנו: הוריו, שהלכו למסיבת הנובה, לא חזרו. אמו, עינב ז"ל, נרצחה, ואביו, אור, עדיין בשבי החמאס.
את עינב הכיר אור כבר בתיכון. הם היו חלק מאותה קבוצת חברים במשך שנים רבות. "אמא שלי תמיד הייתה שואלת אותו למה אתם לא יוצאים?", נזכר מיכאל, אחיו של אור, "ואור היה אומר שהם כמו אחים. כשהם נהיו סוף־סוף זוג זה לא הפתיע אף אחד, כולם ידעו שזה יקרה. מאותו רגע הם היו תמיד ביחד - מהזוגות שאפשר להגיד שהם נשמות תאומות. אהבו לטייל, פסטיבלים, תמיד היה להם אוהל באוטו, ומאז שאלמוג נולד הוא הפך לכל החיים שלהם, התנהגו כמו הורים קלאסיים לילד ראשון - בלי טלוויזיה, בלי יותר מדי מתוק".
כשיצאו יחד למסיבה, אור ועינב השאירו את אלמוג אצל סבא וסבתא. דקות ספורות אחרי שהגיעו, התחילה מתקפת הטילים לעבר העוטף. הם ניסו להימלט והתחבאו במיגונית. ארבעה ימים אחר כך, הודיעו למשפחה שעינב נרצחה, ורק ימים ארוכים לאחר מכן הם קיבלו את הבשורה שאור נחטף. מאז, אלמוג נותר עם בני המשפחה שדואגים לו, עוטפים אותו, ועושים הכל כדי שיזכה לראות את אביו שוב, כמה שיותר מהר.
"הפחד הכי גדול שלי הוא שהוא ישכח את אבא שלו. אנחנו רוצים שהם יהיו נוכחים אבל כשמדברים על אור, אלמוג פורץ בבכי. התייעצנו המון עם פסיכולוגים וניסינו להבין איך להסביר לו את המצב. על זה שאמא לא תהיה יש הרבה ניסיון לצערי, אבל על אבא אין. אנחנו אומרים לו שהוא הלך לאיבוד, שמחפשים אותו, ושאנשים טובים עוזרים לנו. אני לא יודע כמה הוא קולט את זה, כי גם אני לא ממש קולט עד הסוף”.
מיכאל מספר על נקודות דמיון רבות בין אחיו אור לבין אלמוג הקטן. "אור הוא אדם טכנולוגי, תמיד יודע לפתור ולסדר דברים ומתעניין בזה, וגם אלמוג ככה. כשהוא מגיע אלינו אני שם לב שהדבר שהכי מרתק אותו זה מתגים, נורות, מאווררים. אור אפילו הדפיס לו במדפסת תלת־ממד לוח משחקים כזה עם מפסקים שמפעילים נורות קטנות ומאוורר. כזה אבא הוא".
אחרי יותר מארבעה חודשים בלעדיו, מיכאל לא מוותר על המחשבה שאור יחזור. הוא מסתובב בעולם, יוצא למשלחות ועושה הכל כדי לנסות ולהשיב את אחיו. "העשייה היא סוג של תרפיה בשבילי", הוא מודה. "נורא קל לקחת את השיח לפוליטיקה ולמקומות של ביקורת לממשלה. זה בעיניי חוטא לאמת, ברור שהכל קשור בסוף לפוליטיקה ולכסף אבל מדובר באנשים שברגע החיים שלהם התהפכו לחלוטין. אור ועינב היו זוג צעיר, בני 30 שרק התחילו להקים משפחה, עם חלומות להתקדם בעבודה או לקנות דירה - צרות רגילות שיש לזוג צעיר. וככה גם שאר החטופים כל אחד הוא אבא, סבא, אחות או ילדה של מישהו ובהם צריך להתעסק. לא בראש הממשלה צריך ככה או הקבינט צריך אחרת. בעיניי זה חייב להיות לא פוליטי - בואו נחזיר אותם ונעסוק בזה אחר כך".
"התייעצנו המון עם פסיכולוגים וניסינו להבין איך להסביר לו את המצב", מספר מיכאל. "על זה שאמא לא תהיה יש הרבה ניסיון לצערי, אבל על אבא אין. אנחנו אומרים לו שהוא הלך לאיבוד, שמחפשים אותו, ושאנשים טובים עוזרים לנו. אני לא יודע כמה הוא קולט את הדבר הזה, כי גם אני לא ממש קולט עד הסוף"
"אור ועינב היו מהזוגות שאפשר להגיד שהם נשמות תאומות. הם היו כמעט עשור ביחד. אהבו לטייל, פסטיבלים, תמיד היה להם אוהל באוטו, ומאז שאלמוג נולד הוא הפך לכל החיים שלהם, התנהגו כמו הורים קלאסיים לילד ראשון - בלי טלוויזיה, בלי יותר מדי מתוק", נזכר מיכאל
