דריכות גבוהה במשק, בעיקר בבורסה בת"א, לקראת הודעת בנק ישראל מחר לגבי הריבית. ההחלטה תהיה מהגורליות בעת האחרונה, ומלאכתה של הוועדה המוניטרית לקביעת מדיניות הריבית לששת השבועות שלפני חגי האביב לא תהיה קלה ופשוטה הפעם. השאלה תהיה בעצם רק אחת: איזה גורם יכריע לטובת הפחתת ריבית שנייה ברציפות, אחרי שירדה בחודש שעבר לראשונה מאז אפריל 2020, ברבע אחוז. במשק יש כמעט שוויון בין האנליסטים שחוזים שהריבית תרד שוב ברבע אחוז, ל־4.25%, לבין אלו הסבורים שהיא תישאר ברמה הגבוהה של 4.5% לפחות עד ערב פסח.
כוננות גזירות
השאלה הפעם תהיה מה ישפיע יותר על החלטת הוועדה שתתכנס היום לישיבה מכרעת. מצד אחד: האינפלציה היורדת שכבר נכנסה לטווח היעד שקבעה הממשלה (1% עד 3% בשנה), הנתונים המאכזבים של צמיחה שלילית לנפש (מינוס 0.1%) והרצון לשחרר את טבעת החנק של הריבית מהעסקים וממשקי הבית. מנגד: הורדת הדירוג של מודי'ס והחשש מהורדות נוספות, המלחמה המתמשכת, הצפי לעליות מחירים והתקציב הגרוע שהכנסת צפויה לאשר.
הוועדה תצטרך יותר מתמיד להתחשב בכל הגורמים הללו, לפני שהבנק המרכזי של ישראל ימשיך להיות היחיד מבין המדינות המתקדמות שמכריז על הפחתת ריבית נוספת, אחרי שהיה הראשון לעשות זאת ב־1 בינואר.
הירידה ברמת החיים הצפויה בעת הקרובה בישראל היא כבר עובדה מוגמרת. תקציב של גזירות עם מסים חדשים וקיצוצים נרחבים בשירותים לאזרחים, הנובעים מהקיצוץ החד בתקציבי המשרדים (כרגע, עד שיאושר התקציב - 67 מיליארד שקל), מלווים במלחמה קשה ומורכבת. התמשכותה מעבר למצופה, במקביל ללחימה בין אוקראינה לרוסיה שמשפיעה לרעה על מחירי חומרי הגלם, מחייבת משנה זהירות בקבלת ההחלטה הסופית בלשכתו של מי שמוגדר, ולא רק בשנה האחרונה, כמבוגר האחראי במשק, הנגיד פרופ' אמיר ירון.
הדאגה בבנק ישראל רבה לא רק בשל המצב הכלכלי, אלא בעיקר בשל התנהלותה הכושלת של הממשלה בראשות בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. שניהם יהירים בהכרזותיהם כי "מצב הכלכלה טוב מאוד". שניהם לא דאגו לבטל את ההסכמים הקואליציוניים, שניהם לא חושבים אפילו לסגור משרדים מיותרים שעולים יותר ממיליארד שקל בשנה למשלם המסים, ושניהם מזלזלים בדוח של חברת דירוג האשראי השנייה בחשיבותה בעולם, מודי'ס. הם מכנים אותו "מניפסט פוליטי" ו"דוח שכלל לא קשור לכלכלה" - אמירות שספגו ביקורות קשות בעולם.
הנגיד ירון איננו חירש. הוא שומע את ההתבטאויות הללו, ובהיותו ג'נטלמן, למרות שהוא עומד בראש גוף עצמאי לחלוטין, מתבטא בעדינות. אמנם ירון כבר חרג מעט ממנהגו והשתמש בשבוע האחרון, באופן חריג, בביטוי "מדרון חלקלק", כאשר הכנסת ניסתה שוב להתערב בעניינים שמצויים בלעדית בסמכות בנק ישראל. אולם את אמירתו הנחרצת בעניין אי־שביעות רצונו מהמתרחש בעת הזאת בניהול כלכלת הארץ עלול הפרופ' להשמיע בבהירות רבה מחר במסיבת העיתונאים.
מדינה בחוב
את המצב שהתהווה הסביר מצוין בסוף השבוע מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים של הכנסת, ח"כ ולדימיר בליאק. ואלה הנתונים שניתח: בשנת 2024 תשלם המדינה (למעשה האזרחים ישלמו) 208 מיליארד שקל על החזר חובות. 160 מיליארד מהם על חשבון הקרן ו־48 מיליארד על חשבון הריבית התופחת בשל הורדת דירוג האשראי. השנה החזרי החובות יעלו ב־3.7 מיליארד שקל, ב־2025 ב־6.8 מיליארד שקל וב־2026 בעוד 10 מיליארד שקל.
הסכומים האלה עלולים לגדול, אם וכאשר הגירעון יעלה, בוודאי במקרה שהמלחמה תתרחב לצפון. ואת הנתונים הללו בוחנים מקרוב גם בפיץ' ובסטנדרד אנד פור, שיותר משוקלות להוריד את דירוג האשראי של ישראל.
ומי שמבין זאת טוב מכולם הוא החשב הכללי באוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, שיצא בסוף השבוע בדחיפות ללונדון כדי לנסות ולשכנע את הכלכלנים שם שלא ללכת בעקבות מודי'ס. רוטנברג אמר לאחרונה כי המשקיעים בעולם עדיין לא מודאגים ממצב הכלכלה בישראל, ושרובם ימשיכו להשקיע באגרות החוב שלנו.
כלכלת בחירות
אולם כאשר הגירעון הצפוי עומד על 6.6% מהתוצר, הצמיחה שלילית, חיילי מילואים רבים עדיין מגויסים, מה שמכביד על המשק, עשרות אלפים מפונים מבתיהם בצפון ובדרום וחזרה שלהם לא נראית באופק, וחברי הממשלה עסוקים בקידום נציגי מפלגותיהם בבחירות לרשויות המקומיות - יצטרכו הנגיד וחמשת חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לשקול היטב את החלטתם החשובה.
מחד, בכירים רבים במשק, כמו ראשי התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, התאחדות הקבלנים, רואי החשבון ויועצי המס, דוחפים להפחתת ריבית נוספת - למען האזרחים והעסקים. מאידך, הסיכון לאינפלציה מתחדשת עדיין גבוה מאוד ובבנק ישראל מצפים שהממשלה תנקוט צעדים גם בתחום חשוב הזה.
