במסמך בן שני עמודים, ראש הממשלה נתניהו הציג לראשונה בלילה שבין חמישי לשישי בפני חברי הקבינט את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס". גם הפעם, מדובר במסמך כללי שיהווה מצע לדיון נוסף שיתקיים בנושא בקבינט. בעוד דומה שנתניהו מנסה במסמך שלו להרגיע את האמריקאים, בפועל התוצאה היא תחושה שהולכים עם מתווה ומרגישים בלי. זאת, כאשר נתניהו לא דן עם וושינגטון על הנושא מראש ומיהר להעביר את המתווה לקבינט – כדי למכור אותו לדעת הקהל הישראלית.
המסמך הסופי שהוצג לשרים מתבסס על עבודת המל"ל ומתפרס על שלושה פרקי זמן. על פי הצהרת הכוונות, בטווח הזמן המיידי צה"ל ימשיך במלחמה עד להשגת מטרותיה ובהן השמדת היכולות הצבאיות והתשתיות השלטוניות של חמאס ושל הג'יהאד האיסלאמי, השבת החטופים ומניעת איום מרצועת עזה לאורך זמן.
בתקופת הביניים, במישור הביטחוני, ישראל תשמור על חופש פעולה מבצעי בכל רצועת עזה, ללא הגבלת זמן ותקיים מרחב אבטחה בשטח הגובל עם ישראל כל עוד קיים בו צורך ביטחוני. נקודה נוספת, שנמצאת במחלוקת מול קהיר, נוגעת לקיום "סוגר דרומי" בגבול עזה־מצרים לצורך מניעת התעצמות מחדש של גורמי טרור ברצועת עזה. בנוסף, ציינו בלשכת רה"מ, יתקיים פירוז מוחלט ברצועת עזה מכל יכולת צבאית. בפרק זמן זה, מתוארות גם מטרות במישור האזרחי ולפיהן האחריות לסדר הציבורי ברצועת עזה תוטל על גורמים מקומיים בעלי ניסיון ניהולי שאינם מזוהים עם מדינות או גופים התומכים. לצד זאת, תוקדם תוכנית לדה־רדיקליזציה מקיפה בכל מוסדות הרצועה. מטרה נוספת שמוצגת במסמך היא קידום סגירת סוכנות אונר"א שפעיליה היו מעורבים בטבח 7 באוקטובר. בטווח הארוך, המטרות פחות מוגדרות ובלשכת נתניהו הבהירו כי ישראל דוחה על הסף תכתיבים בינלאומיים בעניין הסדר קבע עם הפלסטינים וכי ישראל תוסיף להתנגד להכרה חד־צדדית במדינה פלסטינית.
חיבור כל אותם סעיפים, מותיר עדיין הרבה מאוד שאלות שנותרו ללא מענה. כך למשל, ראש הממשלה מתעלם מכך שאין עדיין הסכמה עם מצרים ביחס ל"סוגר הדרומי" ולא הבהיר אפילו מי יהיו הגורמים המקומיים שישלטו ברצועת עזה ביום שאחרי תוך התעלמות מהרשות הפלסטינית במסמך. נתניהו מציין במסמך שלו גם שהגורמים המקומיים לא יהיו מזוהים עם מדינות או גופים שתומכים בטרור ולא יקבלו מהם שכר – ולא פותר את השאלה מטעם מי כן יקבלו שכר.
ככלל, המסמך של נתניהו – גם אם לא אומר את זה במפורש – רומז למעשה שאין מנוס מהקמת מינהל אזרחי ישראלי בעזה. יותר מכך, במילים אחרות נתניהו מטיל אחריות רבה על סעודיה ואיחוד האמירויות, אך הוא שוכח להזכיר ששתיהן מתנות מעורבות בשיקום הרצועה בהקמת מדינה פלסטינית. לפיכך, גם אם המסמך עוד צפוי לעבור שינויים וגם אם הדברים לא נכתבו במפורש, משמעות התוכנית היא כיבוש הרצועה ושהייה בה לטווח ארוך.
