לראשונה מזה שבועות ארוכים נרשמת אופטימיות זהירה בקרב העוסקים במגעים להשבת חטופינו, כך לפי הפרסומים, מוושינגטון ועד דוחא, מקהיר ועד ירושלים. על פניו, נראה כי הנהגת חמאס, הסובלת מקשיי תקשורת כרוניים נוכח הלחץ הצבאי המעמיק בדרום הרצועה (מה שמאפשר כניסה של גישות פרגמטיות לחדר, בניצוח הנהגת חמאס בקטאר), נכונה להגמיש את עמדותיה בצמד סוגיות הליבה שתאפשרנה התקדמות במגעים: נכונות לפרשנות מרחיבה ביחס למונח "הפסקת אש", כך שלא תכלול הפסקת לחימה באופן מוחלט אך תאפשר גישה למרחב צפון הרצועה; וגמישות מסוימת ביחס לכמות ואיכות האסירים הביטחוניים שישוחררו בעסקת הביניים המסתמנת.
אם נאמץ לרגע גישה מאקרו־כלכלית לתהליך המשא ומתן, הרי שדומה שהתהליך הולך ומתייצב, לראשונה מאז פתיחת המלחמה, על נקודת שיווי משקל שבה מחד גיסא צה"ל עומד לפתחו של מאמץ צבאי במעוז האחרון של חמאס - מרחב רפיח, לרבות ציר פילדלפי המהווה צינור החמצן לתעשיית הטרור - ומאידך גיסא, הנוכחות הצה"לית ברחבי הרצועה הולכת ומצטמצמת, אך משמרת את ציר קרני־נצרים (לשעבר) כמובלעת ביטחונית החוצצת בין מרכז הרצועה לצפונה. אלה גם אלה, מהווים, אם כן, נכסים של ממש בתהליך, ומנוף להגמשת עמדותיו של חמאס.
עם זאת, סוגיית האסירים עשויה עודנה להוות מכשול, באופן המחייב את המתווכים בתהליך ליצירתיות וגישור על עמדות הצדדים. העובדה כי מנגנון המודיעין הכללי המצרי בראשות עבאס כאמל, המקורב לנשיא א־סיסי, הוא זה שמוביל את התהליך, מניחה יסוד כפול להצלחה אפשרית: גם בשל היכרות אינטימית ועמוקה של בכירי המנגנון עם הנהגת חמאס משני צידי המתרס (פנים וחוץ) וגם בשל ניסיון רב־שנים בגישור על עמדות הצדדים, בנושאי השבויים ונעדרים ומעבר לכך. קטאר, מצידה, נתונה ללחץ אמריקאי הולך וגובר לספק את הסחורה ולקדם עסקת חטופים שתביא לרגיעה אזורית, אך מסוגלת לנהל דיאלוג ישיר ונוקב עם הנהגת חמאס, בפרט זו היושבת בדוחא, ולהפגין גמישויות שתאפשרנה, לשיטת קטאר, שימור חמאס כגורם כוח רלוונטי בזירה הפלסטינית - אם לא ככוח צבאי, אזי לכל הפחות כגורם פוליטי פנים־פלסטיני. ישראל, כמובן, איננה נדרשת לקבל את העמדה זו, ובכוחה - דווקא משום הפוטנציאל להתקדמות בפתרון סוגיית החטופים - לעצב את "היום שאחרי" ברצועה ובכלל בזירה הפלסטינית תוך דחיקה ככל הניתן של חמאס מהזירה (יהודה ושומרון ורצועת עזה כאחד).
בהינתן הסכמות בסוגיות הליבה דלעיל, הרי שלוח הזמנים למימוש עסקה עד לכניסת חג הרמדאן המוסלמי ב־10 במארס הינו מאתגר אך אפשרי: גיבוש ואישור רשימות האסירים שישוחררו, אישור ההחלטה בקבינט ובממשלה ומיצוי ההליכים המשפטיים הכרוכים בעניין, לרבות אפשרות עתירה לבג"ץ על פי החוק לנפגעי הטרור; מרחב זמן זה גם יאפשר לצה"ל להתארגן לקראת הפסקת אש בת כשישה שבועות, לפי הפרסומים.
ברובד האסטרטגי, חשיבותה של העסקה, מעבר לערך האנושי והיהודי רב־המשמעות הכרוך בהשבת חטופינו, טמונה במיצובה כאבן הראשה לריכוך המתיחויות במרחב ואף להסדרה אזורית, החורגת מעניינה של מלחמת עזה; כך, כחלק מובנה מהמתיחות למול ממשלת ישראל, הנשיא האמריקאי ביידן זקוק נואשות לייצוב האזור, בואכה הבחירות לנשיאות בנובמבר השנה - מהרגעת המתיחות בגבול הלבנון (ובהתאם גם שיבת תושבי הצפון לבתיהם) ועד הגעה להבנות ביניים עם החות'ים, שתאפשרנה תנועה בטוחה בנתיבי שיט בינלאומיים, שחרור צווארי בקבוק בשרשראות אספקה וייצוב השווקים (לרבות במשק הישראלי, הסובל מהתייקרות נוספת במדדי הסחורות המיובאים נוכח המשבר). סיכומם של דברים, "חוויית הצלחה" בדמות מימוש עסקת חטופים תקנה נקודות יקרות לישראל בוושינגטון ובבירות אירופה ותחדד מחדש את נכסיות ישראל למערב - ומשכך הינה רכיב חיוני בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל, לעת הקשה וההיסטורית הזו.
עו"ד אבי כאלו כיהן בעבר כראש מחלקת שבויים ונעדרים באמ"ן, וכיום הוא בכיר בחברת הייעוץ והמחקר האמריקאית, Frost & Sullivan
חשיבותה של העסקה, מעבר לערך האנושי, טמונה במיצובה כאבן הראשה לריכוך המתיחויות במרחב ואף להסדרה אזורית, החורגת מעניינה של מלחמת עזה
