חָמֵשׁ שָׁנִים לְאַחַר לֶכְתָּהּ
עֲדַיִן צוֹמֵחַ בְּבֵיתִי
צֶמַח הַזַּמְיָה שֶׁל אִמִּי
בַּעֲצִיצוֹ הֶעָגֹל הַסָּגֹל,
שֶׁעַל עָלָיו
נָחוּ עֵינֶיהָ,
וְשֶׁאֹמַר עֲלֵיהֶן רַק
שֶׁהָיוּ
מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת.