חָמֵשׁ שָׁנִים לְאַחַר לֶכְתָּהּ עֲדַיִן צוֹמֵחַ בְּבֵיתִי צֶמַח הַזַּמְיָה שֶׁל אִמִּי בַּעֲצִיצוֹ הֶעָגֹל הַסָּגֹל, שֶׁעַל עָלָיו נָחוּ עֵינֶיהָ, וְשֶׁאֹמַר עֲלֵיהֶן רַק שֶׁהָיוּ מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת.