לוולודימיר ירמקוב (17) וארטם קוזאצ'נקו (18) היו שקים של מזל. אם לא היו מצליחים לברוח בזמן מאוקראינה, עוד היו מגייסים אותם לצבא ושולחים אותם לחזית נגד החיות של פוטין. הצבא האוקראיני זקוק עכשיו לחיילים, במיוחד צעירים ספורטיביים וחזקים כמו ירמקוב וקוזאצ'נקו. אבל הם הצליחו לברוח בזמן, ועוד לגרמניה, ולהיטמע בתוך קהילה של פליטים אוקראינים. הם התאקלמו בשנייה, היו תלמידים מצוינים, ההצלחה שלהם בכדורסל עזרה להם חברתית.
ב־10 בפברואר הם היו על אוטובוס לאוברהאוזן יחד עם כמה מחבריהם. לפי העדויות, באוטובוס הייתה גם קבוצה של שישה מוסלמים, בני 13־16. התחילה מריבה מילולית, ידיים דחפו ידיים וחזה. לפי העדים, התקרית התחילה בגלל התגרות של המוסלמים באוקראינים על רקע מוצאם.
שתי הקבוצות ירדו בתחנת האוטובוס בכיכר וילי ברנדט באוברהאוזן. הצעקות התגברו, המילים הוחלפו במהלומות, האגרופים נקמצו. הסכינים נשלפו. שישה אוקראינים נדקרו. ירמקוב נדקר ומת מפצעיו בבית החולים מספר שעות לאחר מכן. קוזאצ'נקו שהה בטיפול נמרץ במשך עשרה ימים ומת ב־20 בפברואר. בבית, באוקראינה, כולם תמיד אמרו על שניהם שהיה להם אוקיינוס של מזל, לצאת ככה מאוקראינה ברגע האחרון, שנייה לפני מוראות הגיוס, לפני שיני הטרף של המלחמה.
שלושה מהתוקפים נעצרו. הם היו ידועים למשטרה בגלל היסטוריה של תקיפות פיזיות. התאחדות הכדורסל האוקראינית פירסמה הודעת צער על מותם של שני שחקנים צעירים ומבטיחים משורותיה.
