כולם שונאים לעמוד בפקקים – אבל כולם גם צריכים לנסוע לעבודה. גם בשנת 2024 מרבית מתחמי התעסוקה הגדולים אינם ממוקמים בדרך כלל בעיר המגורים, מצב שמגביר את תופעת "היוממות": תופעה שמתקיימת כאשר אנשים שגרים ביישוב מסוים נוסעים מדי יום למקום עבודתם הנמצא ביישוב אחר, בדרך כלל בעיר הגדולה בהשוואה למקום מגוריהם.
כחלק מהניסיונות של רשויות מקומיות להגדיל את הכנסותיהן באמצעות ארנונה ממשרדים (לעומת ארנונה ממגורים שהיא לרוב נמוכה יותר), בשנים האחרונות הוקמו לא מעט שטחי תעסוקה חדשים. חוץ מהגדלת קופת העירייה, הגדלת שטחים אלה אמורה להקטין את התנועה בכבישים, לצמצם את תופעת היוממות, לשפר את איכות חיי התושבים וכפועל יוצא גם את החוסן הכלכלי של היישוב (כמובן בהנחה שנמצאו שוכרים למתחם התעסוקה).
מחקר חדש שנערך על ידי מכון המחקר והייעוץ גיאוקרטוגרפיה, אשר הגיע לידי "ממון" ו־ynet, בחן את השפעת המחסור בשטחי תעסוקה על היוממות של מועסקים המתגוררים ב־18 הערים הגדולות בישראל (מעל 100 אלף תושבים, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). כיום מתגוררים בערים אלה כ־4.4 מיליון תושבים, כמחצית מתושבי ישראל, ומעל 2 מיליון ישראלים נאלצים לנסוע לעבודה בכל בוקר בעיר אחרת, ובערב לחזור לביתם. רק באזור המרכז מדובר על יותר מחצי מיליון תושבים המצטופפים באותם כבישים.
כפי שניתן לראות בטבלה, מהממצאים עולה כי שיעור היוממים בישראל גבוה מאוד בעיקר בערי מרכז הארץ, למרות שבערים אלה ישנם מרכזי תעסוקה. מדובר ביישובים חולון, רמת־גן, ראשון־לציון, פתח־תקווה, הרצליה וכפר־סבא. על פי הנתונים, בין 56%־66% מהמועסקים הגרים בערים אלה יוצאים לעבודה בכל בוקר לעיר אחרת. העיר המובילה בתופעת היוממות היא בת־ים עם שיעור של 71% מהמועסקים שגרים בה – אבל עובדים בעיר אחרת. לעומת זאת, בערי המטרופולין רמת היוממות נמוכה יחסית: ירושלים (11%), חיפה (26%), באר־שבע (30%) ותל־אביב (34%).
שטחים למשרדים
ד"ר רינה דגני, בעלי מכון גיאוקרטוגרפיה שערכה את הבדיקה, מסבירה כי בערים כמו חולון, ראשון־לציון, רמת־גן ופתח־תקווה מרבית התושבים עובדים מחוץ לעיר. זאת למרות שבראשון־לציון, למשל, מקודמים שטחי ענק לתעסוקה (בין היתר מתחם האלף, ה.צ). אבל נראה כי שטחים אלה עדיין לא מספיקים כדי להקטין את תופעת היוממות.
דגני מוסיפה כי האינטרס שמאחורי הקמת שטחי תעסוקה חדשים נעוץ גם בעובדה שהמשמעות של בילוי זמן רב מחוץ לעיר מהווה כר פורה לביצוע קניות או סידורים בקרבת מקום העבודה. "כך, הכסף של התושבים מושקע במרכזי העסקים במטרופולין, והעיר שבה הם מתגוררים הופכת להיות לא יותר מעיר שינה", היא אומרת. לדברי ד"ר דגני, "כדי להפחית את מספר המועסקים שעובדים מחוץ לעיר מגוריהם, יש צורך מיידי בהגדלת שטחי המשרדים בכל יישוב".
עודד דיינים, אנליסט בכיר בגיאוקרטוגרפיה, מציין כי בין ינואר 2022 ליוני 2023 הסתיימה בנייתם של מעל מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה, משרדים ומסחר ב־18 הערים הגדולות בישראל, שיצרו מעל 130 אלף משרות חדשות. "כמחציתן ישמשו את תושבי הערים עצמן והמחצית האחרת תשרת תושבים שמגיעים מחוץ לעיר". לדבריו, "צריך לזכור שכמו תהליכים חברתיים אחרים, גם הקטנת תופעת היוממות היא תהליך איטי. בערים כמו חולון, רמת־גן או הרצליה רואים מגמת יוממות גבוהה מאוד, למרות שקיימים בשטחן אזורי תעסוקה ותיקים".
עוד עולה מהנתונים כי כ־35% מהמועסקים נאלצים לבלות בדרכים למעלה משעה בכל יום.
הכל מתחת לבית
אסי לויתין בן עמרם, משנה למנכ"ל חברת דן נדל"ן הפועלת להקמת פרויקטים של משרדים ומסחר בהיקף של מאות אלפי מ"ר במתחם הבורסה ברמת־גן, מסבירה כי אמנם נתוני היוממות בעיר גבוהים, אולם היא מצויה כיום בהאצת פיתוח של שטחי תעסוקה, אשר יצמצמו את תופעת היוממות. "קידום תוכנית רג\1800 להעצמת זכויות ובנייה אינטנסיבית במתחם הבורסה תאפשר את זה", היא מסבירה. "אנחנו נמצאים בעידן שבו התושבים מעוניינים שהכל יהיה קרוב ומתחת לבית, ולכן יש מקום ליותר מתחמי עירוב שימושיים".
על פי הממצאים, התרומה הגדולה ביותר להקטנת היוממות לתושבים בתקופה שנבדקה הייתה בירושלים, שם נבנו שטחי תעסוקה בהיקף של כ־376 אלף מ"ר, ובפתח־תקווה, שם נבנו כ־335 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה. בכל אחת מערים אלה נוצרו מעל 24־27 אלף מקומות תעסוקה חדשים. בירושלים מקודמות תוכניות נוספות שצפויות להוסיף כמיליון מ"ר של תעסוקה ומשרדים.
לדברי עפר זיו, מנכ"ל חברת ויתניה שמחזיקה בשטחי תעסוקה גדולים בבירה ובונה בימים אלה פרויקט משרדים נוסף באזור התעסוקה הר החוצבים, "בשנים האחרונות נעשו ניסיונות אינטנסיביים לקידום ההגירה החיובית לעיר, בין היתר באמצעות פיתוח והקמת אזורי תעסוקה חדשים, חידוש אזורי תעשייה ישנים ועוד".
אדריכל גיל שנהב, יו"ר הפורום הישראלי לגורדי שחקים (CTBUH ISRAEL), מציין כי "בעבר חשבו שיוממות היא גזירת גורל. היום מבינים שיש פתרונות, אחד מהם הוא מגורים במרכזי הערים בסמיכות למקומות העבודה, באופן שיאפשר לתושבים ללכת אליהם ברגל. עם זאת, הפתרון מצריך מעבר לדירות קטנות יותר, ובעצם לוותר על החלום לגור בווילה בפרברים, אבל גם לוותר על נסיעה של כשעה ברכב פרטי למקום העבודה".
