כבר בתחילת השיחה עם זיו איילון (67) במשרדו שבגן החיות התנ"כי בירושלים, מתחברת לנו הנקודה המשותפת והכל כך אופיינית לתקופה. בנו יואב ואני שירתנו במלחמה במשך שלושה חודשים יחד ברצועת עזה. לאיילון, מנהל גן החיות התנ"כי בחמש השנים האחרונות, עוד בן ששירת ברצועה, ובנוסף יש לו עוד ארבעה בנים. מהשיחה עולה שגם גן החיות הירושלמי גויס במעין צו 8 ואירח עשרות אלפי מבקרים, מפונים מהדרום ומהצפון, וטיפל לא רק בבעלי החיים אלא גם באנשים. "פה יש זמן", אומר איילון. "ההגעה לגן הראתה להם שיש שפיות ורוגע, וזה יצר אצלם תחושת ביטחון. בתקופת מלחמה, המדינה צריכה להסתייע בגני החיות כחלק מהפתרון לטיפול במצוקה הרגשית".
גן החיות התנ"כי קיבל בשבוע הראשון של המלחמה אישור מיוחד לפתוח את שעריו ולארח בין היתר את 20 אלף המפונים שהגיעו לירושלים. חלק מהמשפחות בחרו לפקוד את הגן אף יותר מפעם אחת. "הגן הצליח לגרום להם להפוגה, לבריחה מהמציאות המורכבת", מסביר איילון. "היו כאן ילדים שניצלו מהטבח וילדים שהיו בשבי. כאן הם רואים פתאום משפחה של בעלי חיים שמשתוללת ועוד דברים משמחים שעושים משהו טוב לנפש של מי שעבר טראומה. פתאום אתה רואה שתרמת אלפית של גרם, וזה כיף גדול וזה אולי הדבר הכי חשוב. אם יש לנו דבר להציע כאן זה את בעלי החיים. להביא יותר ויותר אנשים שיהיו ליד בעלי חיים והאנרגיות שלהם". איילון מספר כי במהלך הסיורים של משפחות המפונים מהדרום, הצמיד הגן לכל משפחה שלושה מדריכים. "חששנו שהם ישמעו אזעקה ואולי יקפצו למקום לא בטוח בגן".
כעת, עם פרישתו לפנסיה, איילון לוקח אותנו לסיור מיוחד בין 163 התצוגות במקום שהיה לו לבית ואומר שלום לכל עובדת ועובד בגן. "זו מיכל, היא המומחית הכי גדולה בנושא נשרים. היא ביקשה לפרוש וביקשתי ממנה להישאר", "זה בנימין, הוא כאן כבר מגיל 14, הוא מנהל מחלקת הטורפים", "זה הישאם, הוא כבר 25 שנה בגן החיות. כשקיבלנו קרנף הוא ידע לזהות ישר שיש לו בעיה בעין", מספר איילון על העובדים שאנחנו פוגשים בדרך. "כל הדברים בגן לא יכולים להתקיים בלי העובדים והמנהלים המסורים שעושים הכל באהבה גדולה". בתקופתו של איילון קודמו מספר פרויקטים, כמו הרחבת התצוגות באקווריום ישראל, פתיחת בית המגוון הביולוגי ("בית הפרפרים"), פרויקט שלד הלוויתן הראשון מסוגו בישראל, הקמת מדגרה חדשה ושיתופי פעולה מוצלחים עם ארגון גני החיות האירופי (EAZA) וארגונים בינלאומיים נוספים. "כשהגעתי לכאן אמרו לי שייקח לי שנה ללמוד את הגן. אני עדיין לומד".
בועה של דו־קיום
הגן מארח מדי שנה למעלה ממיליון מבקרים ועובד בקשר הדוק עם מוסדות החינוך בירושלים. בגן כבר שוקדים על הקמת מרכז חינוכי במקום, לאחר שנציגים ישראלים ובינלאומיים של ועדה שבוחנת את התוכניות העתידיות של הגן קבעו שיש להקים מרכז שכזה. אל הגן מגיעים תלמידות ותלמידים ממוסדות חינוך חרדיים וחילוניים, ערבים ויהודים – השילוב המוכר כל כך שמרכיב את אוכלוסיית ירושלים מתנקז לרגע למעין בועה של דו־קיום בגודל 400 דונם.
"בזכות בעלי החיים, אנחנו מצליחים לגרום לאנשים להרגיש בנוח, להיות שלווים ורגועים ולהשאיר את הדיונים על נושאים מסוימים מחוץ לגן", אומר איילון, "גם בתקופות של קיטוב, הסלמה, וחוסר שקט בחברה הישראלית. בשבוע שעבר עשיתי כאן סיבוב והיו כאן כיתות של מוסד חינוך חרדי. המורה שלהם שאל אותי מה בעל החיים הכי חשוב לי, ואמרתי לו 'הילדים שבאים לפה. הם הכי חשובים. אנחנו בסך הכל עוסקים בהצלת הבריאה שלא תיכחד'. כך גם ילדים חרדים מבינים את זה. הדבר הכי חשוב לנו זה לגעת באלה שפחות באים לכאן, או כאלה שלפעמים אפילו זורקים אבן על בעל חיים. צריך להסביר להם. ברוב המקרים אתה מצליח לגעת וזה האושר הכי גדול".
גן החיות התנ"כי משמש מעין "כספת" עבור בעלי חיים ימיים המצויים בסכנת הכחדה וייחודיים רק לארץ ישראל. גן החיות שותף פעיל בשימור והצלה של מינים בסכנת הכחדה יחד עם ארגוני גני החיות הישראלי והאירופי. מרבית בעלי החיים בגן החיות התנ"כי הם חלק ממיזמי שימור מקומיים ובינלאומיים. בזכות הפעילות של הגן עם שותפים בעולם, הצליח הגן לא רק לבלום את ההכחדה במספר מיני בעלי חיים, אלא ממש להשיב בעלי חיים אל הטבע ולהחזיר את הזמן לאחור: אוכלוסיות שלמות של מינים שהיו בסכנת הכחדה, או אפילו נכחדו מהטבע לחלוטין, הושבו ומקיימים אוכלוסיות יציבות.
כחלק מהליך השימור וההצלה, השיקו בימים אלה בגן מרכז הדגרה ייחודי המשמש לטובת ריבוי מינים דורסים וזוחלים הנמצאים בסכנת הכחדה. מאחורי הקלעים של הגן איילון מראה לנו את הצפרדע עגולשון שחור־גחון אשר נחשב לנכחד מאז שנות ה־50, עד שהתגלה מחדש בשנת 2011. נכון לינואר 2018 אוכלוסייתו מוערכת במאות בודדות. "הצפרדע נמצאה באגמון החולה אחרי שהיה רשום כבר שהיא הוכחדה. בגן עושים את הריבוי של הצפרדע ואנחנו נלחמים על חייהם", אומר איילון. "ב־20 השנים האחרונות שיחררנו לטבע 87 נשרים מקראיים המצויים בסכנת הכחדה, שכולם בקעו במרכז ההדגרה בגן החיות התנ"כי. כל דבר שקשור לבעל החיים מתועד במחשב, ואנשי הגן יושבים ומחשבים על כל לביאה או קוף עם מי הוא יזווג כדי לייתר ריחוק גנטי ולהצליח לשמור על המין. כמעט כל המינים בגן מצויים בסכנת הכחדה. אם פעם גני חיות היו לטובת שואו וביזנס ומקום בילוי, היום זה מקום של חינוך, שימור והשבה לטבע".
לטבע נולדו
מעבר לשימור, בגן מתגאים גם בפרויקט ההשבה לטבע של היחמורים שהפך להצלחה גדולה. "יש פה מלחמה על פריטים שיש אולי במקום אחד בעולם, ואנחנו צריכים לשמור שהם לא יכחדו. אנחנו עוסקים בריבוי של מינים בסכנת הכחדה, אבל יעד הקצה שלנו הוא השבה לטבע". מאז שהחל הפרויקט של השבת היחמורים לטבע בשנת 2005, שוחררו לטבע מעל 200 פרטים שנולדו בגן החיות, ויש דור חדש של יחמורים שכבר נולדו בטבע. "בטבע רואים דור שלישי של היחמורים ששוחררו לטבע", אומר איילון. "אפשר לראות יחמורה עם בנה, ששניהם נולדו בטבע בזכות הרבייה שיש בגן. זה הפרויקט הכי מוצלח של השבה לטבע וזו גאווה גדולה".
פעילות השבה לטבע נעשית גם ב"אקווריום ישראל", חלק מגן החיות התנ"כי, לטובת הצלת אוכלוסיית צבי הים שנפגעו כתוצאה מהשלכת פסולת לסביבה הימית. בכניסה לאקווריום, הסמוך לגן החיות, מאחורי מחיצות עץ ניתן להציץ ולראות שלד של לוויתן. אנשי האקווריום ועמותת מחמל"י (מרכז חקר, מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל) עובדים בכל יום על הרכבת שלד הלוויתן ששקל 70 טונות, ובסופו של דבר להציגו לציבור. "מדובר בתצוגה ראשונה מסוגה בישראל, שתיפתח בשנה הקרובה", מסביר איילון. השלד הוא של הלוויתן סנדי, שנסחף לחוף ניצנים בפברואר 2021 ללא רוח חיים, ונקבר על ידי עמותת מחמל"י ובשיתוף רשות הטבע והגנים בחולות שמורת הטבע במקום. לפני כשנתיים החלו צוותי אקווריום ישראל ועמותת מחמל"י בהכנות הנדרשות על מנת לצאת בפרויקט הייחודי לחשיפת עצמותיו של הלוויתן והבאתו לתצוגה באקווריום ישראל. "האקווריום מציג את בתי הגידול הימיים של מדינת ישראל, הים התיכון, הים האדום והכינרת. פעמיים בשנה נפלטת לחוף גופה של לוויתן. זה הלוויתן הכי גדול שנסחף לישראל, וכל החלקים שלו נמצאים וכאן משחזרים אותם. 57 חוליות. מייצרים דמי של סחוס במדפסת תלת־ממד. זה פרויקט ייחודי בארץ".
בדרכנו לעבר מתחם הג'ירפות בגן החיות, איילון מספר כי השבוע כבר נבחרה ד"ר סיגלית הרץ כמי שעתידה להחליפו בתפקיד. המנהלת החדשה שתיכנס לנעליו של איילון תעסוק, בין היתר, בהקמה של ועדה בינלאומית שתבחן איך גני החיות ייראו בעתיד לאור התקדמות הטכנולוגיה, תוך שמירה על הקשר האישי והחשוב בין האדם לבעל החיים. כשאנחנו צועדים מהג'ירפות לעבר היחמורים בגן, הלב של איילון נמשך דרומה והוא מספר כי המשימה הבאה שבה ירצה לקחת חלק קשורה למלחמה בעזה. "הלב שלי אומר לי שזה הזמן שלי לעשות משהו שקשור לשיקום העוטף. הייתי 12 שנה מנהל אגף הביטחון בעיריית ירושלים בתקופת האינתיפאדה השנייה. אני יודע לנהל ולארגן צוותים. שום דבר עוד לא סגור, אבל אני מרגיש ששם אני צריך להיות בתקופה הזאת". •
