זה לא סוד שבין נתניהו למטה משפחות החטופים שוררים יחסים מתוחים. כמעט מיום הקמתו, במטה טענו שלשכת נתניהו מנסה להתערב בפעילותו דרך גורמים שונים. "מהשנייה שהם יצאו מההלם, הם ניסו להשפיע על המשפחות. הם רצו משפחות צייתניות, לשלוט בנרטיב, לנהל תכלס את המטה", מספר גורם בכיר במטה. השיא הגיע לפני כשבועיים, עם התפטרותו המתוקשרת של ראש המטה, יועץ התקשורת רונן צור (ראו ראיון ב־"7 ימים"). אבל גם ההתפטרות לא הרגיעה את הרוחות, ובזמן שמשפחות החטופים כוססות ציפורניים בציפייה לעסקה, מאחורי הקלעים הדרמה נמשכת - כאילו האנשים הללו זקוקים לעוד מתיחות על הראש.
ביום שישי האחרון כינס דובר המטה חיים רובינשטיין את נציגי המשפחות לשיחת זום, וסיפר על איומים מרומזים שקיבל מגורמים שביקשו לחשוף את קשריו הכלכליים עם תנועת המחאה כנגד הרפורמה/ההפיכה המשפטית. לטענת הגורמים, רובינשטיין קיבל בחודשים שאחרי הקמת המטה תשלום מ"מטה המחאה נגד ההפיכה המשטרית", מה שהעמיד אותו לכאורה בניגוד עניינים. רובינשטיין (שעבד ביש עתיד בעבר ושימש כדוברו של ח"כ עפר שלח) ציין בשיחה כי בתקופה הקרובה עלול להתפרסם תחקיר בנושא, והסביר שכדובר ויועץ פרטי הוא נתן שירותים לגורמים במחאה - אך לפני 7 באוקטובר והקמת מטה משפחות החטופים. "מהרגע שהתקבלה ההחלטה להקים את המטה", הסביר רובינשטיין, "עידכנתי את הגורמים שמולם עבדתי במחאה שסיימתי שם את תפקידי. אם התקבל תשלום בתקופה שאחרי הקמת המטה, זה היה על עבודה שניתנה קודם להקמתו".
המקרה לא התרחש בחלל ריק: כשצור עזב את תפקידו במטה, הוא טען כי הובאו עדויות לכך שחלק מהמשפחות ספגו איומים בביקוריהן בכנסת ובמפגשים עם חברי קואליציה, שלדבריו התנו את סיועם בשינוי הרכב מובילי המטה. בפוסט שפירסם ב־18.2 כתב צור: "אין בכוונתי לאפשר לאף גורם פוליטי לאיים על משפחות החטופים. הוחלט שהחל מעכשיו יוביל צוות משפחות שייבחר על ידן את פעילות המטה, וצוות המתנדבים ייעץ למשפחות".
מצד שני, מספר משפחות טענו שגם אם לא במכוון, צור, שהפך לסדין אדום מול נתניהו, מזיק למאבקן. העיתונאי אבישי גרינצייג דיווח כי הודעת ההתפטרות נועדה להקדים עצומה (שלא פורסמה) של עשרות בני משפחות שדרשו מצור לעזוב, ובה נכתב בין השאר: "אחד הנושאים החשובים ביצירת קונצנזוס ציבורי הוא להתנהל תחת ראש מטה שאינו צבוע בצבע פוליטי כזה או אחר, באשמתו או שלא באשמתו". "הזיזו את צור, עכשיו הולכים על הראש של הדובר", אומר קרוב משפחה של חטוף, "אלה ניסיונות ברורים של לשכת נתניהו להשתלט על מטה המשפחות מבפנים".
"מערכת היחסים עם לשכת ראש הממשלה תמיד הייתה תקינה", אומר יוסי מואטי, מנכ"ל העמותה שבמסגרתה פועל המטה. "המטה מקבל מהלשכה עדכונים שוטפים ויש תקשורת מסודרת מהרגע הראשון. את המטה מנהלות היום המשפחות. אנחנו, אנשי המקצוע, צריכים לחשוב אם אנחנו רוצים לפגוש את ראש הממשלה בנפרד ואם זה יעזור לשחרור החטופים. בכל מקרה, המשפחות יכריעו בסוגיה הזו. אני מעריך שהיום יש לנו ערוץ פתוח מול לשכת ראש הממשלה, ושבמידה שנבקש פגישה תהיה נכונות". כלומר, מסתמן שצור אכן היה החסם בדרך למפגש כזה.
במקביל, גורמים בכירים במטה מספרים שדודי זלמנוביץ', מי שייסד אותו יחד עם צור ורובינשטיין, פעיל יותר בעבודתו בתקופה האחרונה. כזכור,זלמנוביץ' סיים את תפקידו במטה בסוף אוקטובר, ככל הנראה בעקבות הטענות שעלו ממשפחות שונות על כך שהוא מקורב לנתניהו ולאנשי לשכתו. היו שטענו כי לשכת נתניהו ניסתה להתערב בפעילות המטה בעזרת זלמנוביץ', ואף ליצור מעין הפרדה בין המשפחות, אך הוא הכחיש זאת. חלק מהניסיון של נתניהו להשתלט על המטה, או עידן חדש של שיתוף פעולה?
"יש מקומות שבוחרים בהם ויש כאלה שמתמנים בהם", אמר לי פעם פעיל פוליטי ותיק. הוא התכוון לערים שבהן קבוצת אוכלוסייה קטנה יחסית מחזיקה בכוח להכריע את זהות ראש העיר. ירוחם לדוגמה - ראשת העיר טל אוחנה עשתה לעצמה שם, ומאז בחירתה הרבתה להופיע בתקשורת ולהביע את דעתה על נושאים ברמה הארצית והלאומית. אוחנה זכתה לשבחים בעיר על הטיפול בסוגיות כמו החינוך לגיל הרך והקורונה, אבל גם ספגה ביקורת סביב נושאים של ביטחון אישי ותעסוקה. ועדיין - "אם אתה רוצה לדעת למה אוחנה הפסידה", אומר לי פוליטיקאי מירוחם, "אתה צריך ללכת לממליך המלכים שאת שמו כנראה מעולם לא שמעת - הרב יהודה מרדכי קראוס".
הרב קראוס היה מנהיג הקהילה החרדית בירוחם עד לא מזמן, ואותו פוליטיקאי מספר: "בבחירות הקודמות הוא תמך באוחנה. הוא יודע שעל פיו יישק דבר, החרדים הם הקול המכריע". רק שבסוף 2023 עבר הרב לבני־ברק. במקומו הגיע הרב יואל לטס, שבכירי דגל התורה מוגדרים כמקורביו, אבל כדי לא לזעזע את המערכה הפוליטית הוחלט כי הרב קראוס ימשיך לקבל את ההחלטה במי לתמוך לראשות העיר.
בשנתיים האחרונות לא מעט משפחות מוכרות ואמידות מהקהילה החרדית עזבו את ירוחם, מה שהשפיע על מספר בעלי זכות ההצבעה החרדים. הרב קראוס הבין שייאלץ להיאבק על הציבור המסורתי מול מועמדת הליכוד, עו"ד נילי אהרון, העביר את תמיכתו אליה - וקיבלנו מהפך.
ליאיר לפיד הייתה קונספציה: אם בבחירות הכלליות יש קהל מצביעים גדול ליש עתיד בת"א, אותו הקהל, או לפחות רובו, יתמוך בנציג המפלגה בבחירות המקומיות. רק שהקונספציה קרסה כבר ב־2018, כשהמועמד של יש עתיד למועצת ת"א, תא"ל במיל' רועי אלקבץ, השיג מנדט בקושי. ללפיד היה אז סיכום עם רון חולדאי שלא יריץ נגדו מועמד. בכיר בקמפיין של המפלגה טוען: "ביש עתיד שיכנעו את עצמם שהבעיה היא לא בהם, אלא במועמד. הם האמינו שאם יציבו דמות מרכזית מול חולדאי, לפחות חצי מבוחרי יש עתיד בבחירות לכנסת, יצביעו לאורנה ברביבאי. הם בנו על הדאטה ועל כוח השטח המאיים של המפלגה".
רק שלפעמים עדיף לשמור את הכוח כאיום ולא להציב אותו במבחן המציאות. יאיר לפיד הציב את ברביבאי מול ראש העיר החזק בישראל, בתזמון נורא. חולדאי אמנם בדמדומיו הפוליטיים ובסיום הקדנציה יהיה בן 85, אבל כרגע כוחו עדיין במותניו. גם הצירוף של אסף זמיר שחזר מארה"ב נתן לו דחיפה, ואז הגיעה המלחמה שהסיטה את תשומת הלב מהבחירות כמעט לגמרי. לפיד הלך אול־אין על ת"א, רק שעכשיו כולם מבינים מה כוחו האמיתי במרחב המוניציפלי.
היו לו גם הצלחות, לדוגמה ברחובות, שם הודח ראש העיר המכהן רחמים מלול, ונציג יש עתיד זוהר בלום גרף מספר נאה של קולות בדרך לסיבוב שני. אך בשונה מרחובות, שם יש חשש הולך וגובר מהדתה, קהל המצביעים בת"א כנראה לא צריך את יש עתיד. הטיקט הליברלי לא מחזיק מול חולדאי, וברביבאי לא הצליחה לחדד את ההבדלים בינה לבינו.
"הבחירה באורנה הייתה ללכת על בטוח", מעיר גורם ביש עתיד, "לא חשבו אצלנו מחוץ לקופסה, מול מתמודד מבוגר שכושל בענייני החינוך בעיר, היה צריך להעמיד בדיוק את ההפך - מועמד צעיר שיכול להסתכל למשפחות הצעירות בעיניים ולהיות שותף לבעיות שלהן. עכשיו אחרי שאורנה התרסקה, לפיד כבר לא מאיים על אף אחד".
