יכולת להציל את חייך, אבל בחרת להציל אחרים. היש התנהגות נשגבת ממסירת הנפש עבור הצלת חיים? עמית יקרה, לו יכולתי לומר לך כמה אישיותך מעוררת בי התרגשות והשראה.
את ההוכחה לבחירה שיכולה לעשות אישה צעירה ברגע אחד. בחירה כל כך משמעותית ואמיצה, שמוכיחה שדור הצעירים של היום הוא דור ערכי שהתחנך למופת. דור עם תעצומות נפש ומחויבות למדינה, לחברה ולכלל, ואת זה הוכחת בצורה מופתית כאשר נלחמת במשך שעות ארוכות בלי לאבד את המצפון ואת הצפון.
תוך כדי שאת נלחמת באומץ ובגבורה, גם הקפדת להיות בקשר בטלפון עם אמא והאחיות שלך, ברור לי שהמשפחה הייתה החוסן שלך. ביקשת מהן לשלוח לכם עזרה לבארי, ובמקביל המשכת להילחם כשאת מבינה לאן הכל הולך, ותוך כדי לחימה מגלה גם גבורה וגם רגישות ואנושיות, כותבת להן שאת אוהבת אותן. עד הסוף המר.
היית ילדה שמחה ועליזה שכל החיים עוד היו לפנייך, ומעשייך הם המענה האמיתי לחוסנה של החברה שלנו. את התשובה לכל מי שמנסה להחליש ולפגוע בלכידות החברתית שלנו. כל הפערים בינינו לא באמת קיימים - בואו נזכור את זה. יש בינינו יותר משותף מאשר מפריד, ועמית היא דוגמה לכך שברגע האמת אנחנו בוחרים בדרך הערכית שלפיה חינכו אותנו. לא מתחמקים ולא מנסים למצוא את הדרך הקלה. אני תמיד אזכור אותך, עמית.
נוחי על משכבך בשלום, ילדה גיבורה.
