יש לך חברות קרובות שאת ממש, כאילו, ממש אוהבת?
1. סליחה?! זאת שאלה אמיתית? יש לי רק חברות שאני ממש אוהבת.
2. כן. ותודה על ההנחה המובלעת שיש לי גם חברות קרובות שאני לא סובלת, כי ככה זה. כי לפעמים יש היסטוריה משותפת, כי לפעמים יש אינטרסים מוצדקים (בכל זאת, אמא מהגן), כי לפעמים עדיף לדרדר את היחסים או למשוך אותם עד הקבר.
3. ממש, ממש? רק את הילדים.
את מסוגלת לשמוע מחברה ביקורת נוקבת על התנהגות מגעילה שלך?
1. מסוגלת, כן. ואם צריך גם אתנצל.
2. בהתחלה לא, ואז כן, ואז הודפת, ואז בוכה, ואז מתקיפה בחזרה, ואז מתנצלת ובוכה שוב. ועוד שבוע אבדוק ליתר ביטחון שזה באמת מאחורינו ושהיא סלחה לי.
3. כן, רק שלא תתפלא שגם לי יש כמה דברים להגיד בנושא.
האם את משמיצה את חברה X באוזני חברה Y?
1. משמיצה? לא משמיצה, מספרת.
2. בשביל מה אני מחזיקה את חברה X אם לא כדי להשמיץ אותה באוזני חברה Y?
3. וההפך. משמיצה גם את Y עם X.
תודה מספר 3, הנה את מעבירה אותנו לשאלת המדיניות. איך את עובדת? באיזו שיטה?
1. אני משמיצה מלמטה למעלה. משמיצה באוזני החברה היותר־טובה את החברה הפחות־טובה. יש מדרג.
2. אם אין ברירה, משמיצה גם כלפי מטה. לא התחייבתי למדרג, אלא לנושא הבהול שלשמו התכנסתי להשמיץ.
3. משמיצה גם הצידה.
את שמחה כשחברה שלך מקבלת הכרה והערכה בעבודתה?
1. ברור, כל כך מגיע לה.
2. אם מדובר בתהילה בנושא סדנאות ליקוט צמחי מאכל בטבע, אני מפרגנת לה מכל הלב.
3. היא יכולה לעבוד על כולם שהיא שווה בטירוף, אבל אני יודעת את האמת.
כשאת נפגשת עם חברות, מי מוציאה מהפה מלל רב יותר?
1. שאלה מוזרה, לא חשבתי על זה.
2. בדרך כלל הן, כי איכשהו הן מחזיקות תמיד את הדרמה.
3. בדרך כלל זו אני. כי הן לא מדברות!
את מקשיבנית טובה כשמדובר בחברה העוברת סערת רגשות? ובאיזו מהירות את חותרת לפתרון?
1. אני מקשיבנית מצוינת, ואני גם שואלת שאלות מנחות תוך כדי, אבל ברור שאני חותרת לתכלסיות.
2. אני מבינה שאני בסך הכל על תקן עציץ ושהיא כבר סיפרה את אותו סיפור לקודמותיי, כך שאני רק מהנהנת ומנסה להבין מה היא רוצה לשמוע.
3. אני מזכירה לה שאני אמרתי לה שככה וככה, ושחבל מאוד שלא הקשיבה לי.
יחסך ליומולדת של חברה?
1. ברכה, מתנה, מה שצריך.
2. יד רוחצת יד. נתנה, תקבל. לא נתנה, לא תקבל.
3. משווה ומעלה, שתרגיש חרא ותלמד להבא שלא באנו להתקמצן.
הורה של חברה טובה נפטר. מה את משתדלת להזכיר לה?
1. שאם הוא סבל לפני שנפטר זה לטובה, ואם הוא לא סבל לפני, אז גם.
2. שהיא בת טובה, שהיא נהדרת, שעשתה הכל נכון ושאין לה על מה להרגיש אשמה.
3. שאת מאוד מבינה אותה, כי גם את למודת סבל.
מה התכונה שאת הכי מעריכה בקשר שלך עם החברות?
1. שאנחנו מדברות אמת.
2. שהיא בעדי ואני בעדה.
3. שהיא יותר שמנה ממני.
חברה ותיקה גנבה לך חברה אטרקטיבית חדשה. את מי תשנאי יותר: את הגנבת או את הגניבה?
1. לא מקובל עליי השורש ג.נ.ב. כולנו נולדנו עם רצון חופשי.
2. את הגנבת, ברור. גם כי יש סיכוי שאותה, מפאת הוותק, אני ממילא כבר לא סובלת, וגם כי החדשה עוד לא חייבת לי כלום.
3. את שתיהן.
זה אומר שצריך להסתיר ממך פגישת חברות שהתקיימה בלעדייך?
1. מה פתאום? אף אחת גם לא מסתירה.
2. מה פתאום? אבל אני אשתדל שהן ירגישו קצת רע בגלל זה.
3. רגע - את שואלת כי הן נפגשו בלעדיי?!
מה את חושבת על הבחירות הרומנטיות של החברות שלך?
1. אם זה מה שטוב להן? לבריאות.
2. אני חושבת שבחיים לא הייתי מחזיקה מעמד יום אחד עם הבחירות הגרועות, המוזרות ו/או המשעממות שלהן ושהן בטח חושבות אותו דבר עליי.
3. שיחקו אותה. אני לא הייתי מחזיקה מעמד יום אחד עם החברות שלי בתור בנות זוג.
כשחברה מבטלת יציאה ברגע האחרון בגלל איזה תירוץ שטותי:
1. נהדר, למי יש כוח לצאת?
2. נכון, אין כוח. אבל אני אגיד לה שבאסה, כי אם כבר נקרתה בדרכי הזדמנות לעורר בה אשמה, אז למה לוותר?
3. היא לא תעז.
קריירה, משפחה או חברות?
1. ספורט.
2. קריירה וחברות.
3. משפחה.
יאללה, עכשיו חברי את המספרים:
15 עד 24:
את חברה אכפתית, טובה, ישרה ומשעממת מוות. אין בך טיפת רוע, אין בך טיפת מניפולטיביות, וקרוב לוודאי שאין בך גם טיפת הומור או קורטוב הרס עצמי חינני. בקיצור, לא כיף איתך.
25 עד 35:
את חברה מצוינת לחברות המעגל הראשון, ופחות מצוינת לחברות המעגלים השני והשלישי. את כיפית, מצחיקה ומבינה קשת רחבה של אנושיות, כולל את השוליים החראים. מותק, לבד את כבר לא תמותי.
36 עד 45:
את לא חברה, את מקיימת יחסים. חסרה לך שכבת מודעות עצמית כדי ליהנות מקשר כן ואוהב, שבלעדיו, כאילו, בשביל מה?
