המלחמה שסגרה את השערים בפני כ־90 אלף עובדים פלסטינים הובילה למשבר חמור גם בענף התשתיות, שכמו ענף הבנייה סובל גם הוא ממחסור בידיים עובדות. קבלני תשתיות חוששים מקריסה ומעיכובים בקידום תשתיות לאומיות, לצד תשתיות הכרחיות בשכונות מגורים. "המשבר שלנו יותר דרמטי מהמשבר בענף הבנייה, כי ענף התשתיות מתבסס על כ־80% עובדים פלסטינים. אנחנו ב־20% תפוקה", אומרת ל"ממון" ויויאן בן עמי, סמנכ"לית תפעול בחברת אבן בן עמי הנדסה אזרחית, העוסקת בעבודות עפר, פיתוח ותשתיות.
לדברי בן עמי, "קבלני בניין יכולים להיעזר בעובדים זרים – אנחנו כרגע לא, השאירו אותנו בחוץ. קבלני תשתיות סוגרים את החברות כי הם פושטים רגל ואנחנו פשוט במצוקה. בנייה לא יכולה להתקיים בלי תשתיות. מי עושה את הפיתוח? אנחנו, לא עובדי הבניין. אנחנו סוללים כבישים, מניחים קווי חשמל וצנרת. לכל מטראז' בבניין צריך להקצות תשתיות. לתת פוש להגדלת מכסת העובדים בענף הבנייה זה מצוין – אבל זה לא פותר את הבעיה".
קבלני הבנייה מזהירים כי המשך מחסור בעובדים בענף התשתיות יוביל לעיכובים בקבלת טפסי 4 (טפסי אכלוס) לאלפי דירות חדשות שצפויות להיות מוכנות בחודשים הקרובים, משום שלא יחוברו לתשתיות הכרחיות כגון חשמל, ביוב, ניקוד ועוד. לדברי ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, "מדובר באירוע מז'ורי שנרגיש בקרוב, אם לא יטופל מיד. יזמים לא יוכלו למסור אלפי דירות שבנייתן תושלם כבר השנה. חברות תשתית החלו לקרוס, ונראה עוד קריסות בהמשך. היקף התשתיות שבהן צריך לטפל מזנק בכל יום, כאשר לצד הקמת התשתיות שכבר תוכננו, הענף יצטרך לבצע שיקום תשתיות ענק בצפון ובדרום".
בענף הבנייה רשומים 3,103 קבלנים שעוסקים גם בתשתיות, מתוכם 1,269 שעוסקים רק בתשתיות. קבלנים אלה מבצעים עבודות בטון, אספלט, עפר וחציבה, עבודות להקמת קווי מים, ביוב וניקוז, גשרים, הנחת קווי תקשורת, התקנת רמזורים, סלילת כבישים, הקמת ממגורות, מגדלי מים וארובות ועוד. לאורך השנים הועסקו עובדים זרים במיזמי תשתיות באמצעות חברות ביצוע זרות לפרויקטים לאומיים. מתוך כ־90 אלף עובדים פלסטינים בענף הבנייה, כ־10,000 עובדים הועסקו בענף התשתיות.
ביום ראשון הקרוב צפויה לעלות לממשלה הצעת החלטה של משרד התחבורה לגבי הבאת עובדים זרים לראשונה לענף התשתיות. כפי שפורסם לראשונה ב"ממון", מדובר ב־10,000 עובדים מסרי־לנקה, שעל הבאתם סיכמה שרת התחבורה, מירי רגב, עם מקבילה בסרי־לנקה בזמן ביקורה במדינה בראשית החודש. לפי ההסכם, העובדים יגיעו במסע ימי, במהלכו יוכשרו בעבודות אספלט, תיקוני כביש ותפעול ציוד כבד, במקום לעבור הכשרה בארץ, וכך ייחסך זמן יקר.
מדובר בהצעת החלטה נפרדת מהצעת ההחלטה להגדיל את מכסת העובדים הזרים לענף הבנייה, במסגרת תוכנית הדיור הממשלתית שאושרה לפני מספר שבועות. לפי גורמים במשרד התחבורה אם תעבור הצעת המחליטים יונחו הקבלנים של המשרד כבר באותו יום להתחיל לזרז את ההליכים להבאת העובדים וזאת כיוון שבהצעה יהיה סעיף שמצמצם את הבדיקה על העובדים מחד, אך יש דגש על בדיקה כי הפועלים מתאימים לתחום התשתיות ולא הבנייה, וכן שאין להם רקע פלילי. גורם נוסף במשרד אמר כי ישנו שיתוף פעולה מלא מכלל המשרדים השותפים למהלך, הודה שיש גם קולות באוצר שמסתייגים ממנו, אך הוא מאמין שהמהלך ייצא לפועל.
יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אומר כי כבר ב־2018 קבעה הממשלה שעובדי התשתיות אינם חלק מענף הבנייה. "העמדה המקצועית של המשרד אז נכונה גם להיום. עשינו עבודת מטה רחבה כדי להבין באילו תחומים חסרות ידיים עובדות – ועובדים זרים מהווים את הפתרון למחסור. בהחלט צריך החלטת ממשלה ייעודית לעובדים זרים לתשתיות, ואנחנו בעדה".
בימים האחרונים התעוררו שאלות בקרב משרדי הממשלה השונים לגבי ההיקף הנדרש של עובדים זרים לענף. גורמים בממשלה סיפרו ל"ממון" כי מתנהלים מגעים בין משרדי התחבורה, האוצר ורשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים לגבי היוזמה להבאת 10,000 עובדים זרים לענף התשתיות. במשרד האוצר אומרים כי יחד עם רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים ומשרד העבודה הם נמצאים בתהליך עבודה מקצועי מול משרד התחבורה להבנת הצורך והיקף העובדים הנדרש. אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אמר ל"ממון" כי, "ביקשנו מספר דיוקים כדי למנוע עיכובים בהגעת העובדים". במשרד המשפטים מנסים גם כן לקדם את ההצעה. במשרד העבודה אמרו שהצעת המחליטים נבחנת לגבי המקצועות בהם נדרשים העובדים.
קבלני התשתיות מבצעים עבודות בטון, אספלט, עפר וחציבה, הקמת קווי מים, ביוב וניקוז, גשרים, הנחת קווי תקשורת, התקנת רמזורים, סלילת כבישים והקמת ממגורות, מגדלי מים וארובות
