"80 אחוז מחברי הכנסת של הליכוד חושבים שנתניהו צריך ללכת". את "הפצצה" הזאת הפיל השבוע בחצי לחישה שר בכיר בליכוד. אז נכון שלא צריך להיות פרשן פוליטי כדי לדעת שהסיכוי שהח"כים האלה יעשו איזשהו מהלך להחלפתו של נתניהו נמוך, אבל זה עדיין נותן אינדיקציה לאווירה האופפת את ראש הממשלה בימים אלו.
"זה הגיע למצב שהומלץ לנתניהו לצמצם את ישיבות הסיעה שגם כך הופחתו מאז תחילת המלחמה", מספר מקורב ללשכת ראש הממשלה. "המשמעת התרופפה, אנשים מדברים איך שהם רוצים, כל ישיבה נגמרת בהקלטות במהדורה וחברי כנסת שתוקפים את ראש הממשלה. למה לביבי לכנס ישיבות? מה הוא צריך את זה?" נתניהו דווקא לא מיהר לבטל, כך אומרים, הנושא היה לו חשוב. הוא הרגיש שלדיבור הישיר עם הח"כים יש משמעות, כשהם שומעים את הדברים ממנו זה אחרת. יש לכך השלכות על היכולת שלו לשלוט ולנווט את הספינה.
"נתניהו חלש, חי על הפרוצדורה, ולכן הוא הפך את שר המשפטים לראש מחלקת שימור", טוען ח"כ מהשורות האחוריות. שימור של מה? אני שואל. "כמו שימור לקוחות בחברה מסחרית, רק בחברי כנסת, תקרא לזה 'השליח הלא רשמי לענייני חברי כנסת ושרים לא מרוצים'. כאלה שאולי התבלבלו וחשבו לעשות איזשהו מהלך שיסכן את יציבות הממשלה".
בין המשומרים אפשר למצוא את גלית דיסטל אטבריאן שנפגשה עם שר המשפטים יריב לוין לפחות שש פעמים בתקופה האחרונה ונלקחה כ"פרויקט מיוחד"; אלי דלל, שנחשב "פחות ימין" בדעותיו ושמועות כבר קשרו אותו למחנה הממלכתי, מקבל גם הוא תשומת לב מיוחדת; מאי גולן, שמקורבת לראש "עוצמה יהודית" איתמר בן גביר, זוכה לטיפול VIP; דני דנון, שבשיחות סגורות עם חברי כנסת בליכוד כבר דיבר בקול רם על היום שאחרי נתניהו, עוד יכול למצוא את עצמו בתפקיד שגריר ישראל בוושינגטון. לא בטוח שהוא יתבאס מזה; גם חבר הכנסת ששון גואטה ברשימה.
שיטת העבודה פשוטה: לוין הוא השליח שבודק את הדופק, ואם הוא מרגיש שחבר כנסת או שר זקוקים למעט דחיפה בכיוון הנכון, הוא מיד מעדכן את ראש הממשלה. "נתניהו מחזר אחריהם, מזמין אותם לפגישות אישיות, מדבר איתם בגובה העיניים, מעדכן על נושאים ביטחוניים, מאפשר להם להציע רעיונות".
לדוגמה, סגן יו"ר הכנסת ניסים ואטורי נכנס אל נתניהו תוך כדי המלחמה. "לוואטורי יש הרבה ביקורת על הממשלה וחשובה לו הקרבה לנתניהו, אז הוא העביר מסר שהוא לא בכיס של אף אחד", אומר מקורב ללשכה. "מבחינת נתניהו זה רעש מיותר, אז הוא מזמין אותו, מקרב וקונה שקט, מצרך שהוא זקוק לו עכשיו. גם נתניהו מרוצה וגם ואטורי מרוצה, כי הוא מקבל הזדמנות לשבת באחד על אחד עם ראש הממשלה, להציע רעיונות ולקבל עדכון תקופתי".
גם גילה גמליאל הייתה מאוד לא מרוצה. שרת המודיעין עברה תקופה לא פשוטה בתוך הליכוד, ואחת מחברות הכנסת מסבירה: "גילה פשוט לא מצאה את עצמה מבחינה חברתית. תוסיף לזה את העובדה שהיא צריכה להתמודד נון־סטופ עם הביקורת - שהיא שרה במשרד שלא באמת צריכים - והיה חשש שהיא תתהפך". בשבוע שעבר התרחשה דרמה נוספת, כשאחיה יואל גמליאל, שנחשב לכוח הפוליטי המאורגן שמאחוריה, הפסיד את ראשות מועצת גדרה אחרי 15 שנים בתפקיד. "עוד לפני ההפסד של יואל הייתה דאגה שגילה תתנדנד ותפזול לצדדים, אבל עכשיו ביתר שאת, אז העלו את אופיר אקוניס על מטוס ממשרד המדע לתפקיד הקונסול בניו־יורק ויש מצב שגילה תקבל משרד אמיתי", טוענת חברת הכנסת.
ולצד השימור, יש גם ניסיון לשחזור: בתזמון מהמם, ביקשו השבוע גורמים בליכוד המקורבים לראש הממשלה להעביר מסר לבן האובד גדעון סער - הדלת לשוב הביתה פתוחה.
יום שלישי, חדר צדדי בלשכת ראש הממשלה. זמן קצר לפני הדיון הדרמטי בנושא ההערכות לרמדאן. הצוות הקרוב של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ואנשי נתניהו נפגשים לשיחת תיאום לקראת הישיבה המתוחה שבפתח. תזכורת: העימות בין ראש הממשלה לשר נסב על המגבלות שרצה האחרון להטיל על ערביי ישראל ברמדאן. בן גביר דרש שכניסת ערבים אזרחי ישראל להר הבית תותר רק מגיל 70 ומעלה, המשטרה דרשה מגבלות מגיל 40 בלבד, ואילו עמדת צה"ל ושב"כ הייתה שאין צורך בהגבלות גיל ושהדבר עלול להבעיר את השטח. בן גביר ניסה לשדר בתחילה שראש הממשלה קיבל את עמדתו, נתניהו הבהיר שיאמץ את עמדת המשטרה וכיבה את החגיגות המוקדמות של השר. עם זה השר יכול היה לחיות, אפילו למנף.
בחזרה לשיחת התיאום. מי שביקשו את השיחה היו אנשי לשכת ראש הממשלה. מטרתה הייתה לשלוט בגובה הלהבות, למתן התבטאויות ולדאוג שגם אם השר יעביר ביקורת היא תהיה מתואמת יחסית, בלי פיצוצים גדולים. נציגי בן גביר הגיעו מוכנים לסוג של מו"מ על הסוגיות הרגישות, אבל הופתעו לגלות שהדיון לא עסק בשום נושא מהותי. להפך, הם מצאו את עצמם בשיחת נזיפה. "בתקשורת מציירים תמונה שביבי עובד אצל בן גביר", טענו אנשי נתניהו במשך דקות ארוכות, "בכל מקום קוראים לזה ממשלת בן גביר, זה עושה נזק גדול לממשלה, זה פוגע במאמצי המלחמה". אנשי השר לא נשארו חייבים והטיחו באנשי נתניהו שיפסיקו להתעסק במה אומרים בתקשורת ובאולפנים. מה שהם לא ידעו זה שנתניהו כבר החליט - הפוך מרצונו של בן גביר.
"אנחנו נעשה הכל כדי לשמור על חופש הפולחן בהר הבית, תוך כדי שמירה מתאימה של צורכי הביטחון והבטיחות, ונאפשר לציבור המוסלמי לחגוג את החג", אמר נתניהו לאחר שעה קלה, והכשיר את השטח להחלטתו שלא להטיל מגבלות משמעותיות על ערביי ישראל ברמדאן. למעשה, לא רק שנתניהו דחה את הדרישה של השר, הוא גם ביטל את עמדת המשטרה וקיבל לחלוטין את המלצת צה"ל ושב"כ. בן גביר מצא את עצמו מבודד והכותרות חגגו על חשבונו: "נתניהו אמר סוף־סוף לא לבן גביר", צוטט גורם ביטחוני.
"מדובר בפליק־פלאק מפואר של נתניהו", טוען מקורב ללשכת השר. "פתאום הוא מתעלם מעמדת המשטרה, פתאום הדברים של מפקד המחוז פחות חשובים?" הוא מוסיף כי ההחלטה נובעת ממניעים של יחסי ציבור: "הגיע הזמן שנתניהו יפסיק להתרגש ממערכונים ב'ארץ נהדרת'".
