שלום צ'יבוטה. בוא שב, אלטמן, קח כיסא. אוז'בולט, בוא תצטרף, איפה הצעירים, אתם יכולים לשבת, יש כיסאות מתקפלים. כולם להיכנס בבקשה, גם לאיוס, איינבינדר וקנצפולסקי. זובאס, אתה משוחרר מהשיחה, קח יום חופשי.
שלום לכם, שמי ירון, ואני פה כדי לעזור. בואו נדבר.
הפועל ת"א היא קבוצה גדולה. אימפריה. בעברה שיחקו במדיה שחקנים כבירים, אגדות של ממש.
נכון, פעמיים כבר ירדה הפועל לליגה השנייה, אך תמיד זה לא היה על המגרש, אלא בשל מחדלים של ההנהלות. הפעם זה שונה. אתם השחקנים מקבלים כל מה שאתם צריכים, יש מאמן, אבל ההרגשה היא שיש אפס מחויבות מצד השחקנים, בדיוק כמו אפס השערים שהם כבשו במשחקים האחרונים.
נכון שנעשו טעויות בבניית הקבוצה, אבל המצב הנתון הביא אתכם להוביל את הקבוצה המפוארת. רק שבינתיים היא מתפוררת.
זה לא נתפס שהפועל ת"א היא כלום ושום דבר, והמציאות הספורטיבית נוזלת לה בין הידיים, וזה כבר לא מצחיק או רומנטי.
פעם שרו להקת החברים של נטשה: "בסבון שלי אין סבון, בבירה שלי אין אלכוהול". ואני מוסיף שבכדורגל שלי אין גול.
שחקניי היקרים, יש חוזה לא חתום בין קהל לשחקניו. אנחנו נעודד, אתם תשחקו כדורגל. זה לא כל כך מסובך. ואל תחשבו שאשדוד והפועל פ"ת כבר ירדו, כי בקצב הזה, במפגש הישיר מולן, הן לא ייתנו לכם נקודות בקלות. ואני מזכיר לכם את המפגש העתידי עם בית"ר ירושלים.
קחו לכם כמה דקות לחשוב על זה, אמנם זו הקריירה שלכם, אבל זה הלב שלי. אתם ודאי לא תהיו כאן בשנה הבאה, אבל אנחנו האוהדים כן. השאלה אם תישאר קבוצה.
