באיחור של כמעט חודש צפויה מליאת הכנסת לאשר היום את תקציב המדינה החדש לשנת 2024, בסכום שיא של 584.1 מיליארד שקלים. הממשלה נאלצה לתקן את התקציב שאושר במאי אשתקד בשל הוצאות הענק של המלחמה, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. התקציב החדש כולל בתוכו שורת גזרות על הציבור, לאחר שהממשלה נמנעה מלסגור כעשרה משרדי ממשלה מיותרים ולבטל 5.7 מיליארד שקלים של הסכמים קואליציוניים.
בסוף השבוע האחרון אישרה ועדת הכספים של הכנסת, אחרי עיכוב של שלושה שבועות, את מסגרת תקציב המדינה ואת רוב סעיפיו החדשים וה"מתוקנים" לשנת 2024. באופן חריג שלא זכור כדוגמתו, התקציב אושר לקראת קריאה שנייה ושלישית, מבלי שהוועדה סיימה אפילו לדון, לא בעד ולא נגד, בכמה הצעות חשובות להקטנת הגירעון שמשרד האוצר הכליל להקטנת הגירעון הגדול בתקציב. וכך, נותרו מחוץ לתקציב שורת סעיפים שאמורים היו להקטין את הגירעון.
אך השערורייה הגדולה היא העברת מאות מיליוני שקלים נוספים למטרות שקידמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', לטובת מוסדות חרדיים ומשרדי שרים של הציונות הדתית ושל מפלגת נעם. כך למשל אישרו השרים ממש ברגע האחרון, בתחילת השבוע הזה, במשאל בזק טלפוני, להעביר לפתע עוד 25 מיליון שקל להגברת הזהות היהודית, כדי לזכות בתמיכת מפלגת נעם בתקציב. רק לפני ימים אחדים אישרו השרים ליצור "קופת חירום" עבור שר הדתות מיכאל מלכיאלי, לכיסוי "הוצאות בלתי צפויות" בתקציבי המועצות הדתיות ברחבי הארץ.
בעקבות התנגדות חברי כנסת מהליכוד לבטל את הפטור ממס על פאקט סיגריות בדיוטי פרי - מאחר שכדברי מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ אליהו רביבו, "אנשי רשות שדות התעופה הם מצביעים שלנו" - ערכה ועדת הכספים ארבע ישיבות כדי לדון בנושא. זאת בעוד שעל תקציב הביטחון, שיגדל השנה ב־53 מיליארד שקל ויעמוד על 117 מיליארד שקל, לא התקיים למעשה דיון משמעותי אחד והוועדה שאמורה לדון בו לשנים הבאות טרם הוקמה.
ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, שעקב בעניין רב אחר הדיונים העקרים בחלקם בכנסת, שיגר מכתב זועם למדי לחברי הכנסת וממש התחנן שהם יאשרו עוד 6.6 מיליארד שקל לטובת הקטנת הגירעון בתקציב המדינה.
ממש השבוע פורסמו נתוני דוח החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, כי הגירעון בתקציב המדינה גדל כבר לשיא של 5.6% מהתוצר, עם הוצאות ענק בחודש פברואר של כמעט 50 מיליארד שקל והצטברות גירעון של יותר מ־105 מיליארד שקל בתקציב תוך שנה. על פי תחזיות האוצר, הגירעון אף יגדל לשיעור של 6.6% ואולי אף מעבר לכך, מה שיחייב עוד קיצוצים גדולים בתקציבי משרדי הממשלה וצמצום השירותים לאזרחים בהמשך השנה.
לפי שעה קוצצו כבר תקציבים חיוניים רבים, בהם כ־4.5 מיליארד שקל של תקציבי פיתוח לרשויות הערביות לשלוש השנים הקרובות, וקיצוץ של מיליונים בתוכניות שהממשלה הבטיחה להרחיב, נגד אלימות במשפחה ולתמיכה בנוער בסיכון. לעומת זאת, יגדל תקציב הישיבות השנה במאות מיליוני שקלים ויסתכם ב־1.734 מיליארד שקל.
ובינתיים, במקום לסגור משרדי ממשלה ולצמצם בהוצאותיה המיותרות, כולל התקציב שיאושר היום בכנסת שורת גזרות על הציבור. בשבוע האחרון כבר נכנסה לתוקף העלאת מחירי הסיגריות והמס על הטבק, ובינואר יעלה שיעור מס ערך מוסף ויעמוד על 18%. גם מס הבריאות יעלה, כדי לממן את התוספת הגדולה הדרושה כעת לתקציב בריאות הנפש.
בנוסף, כל עובד "יתרום" יום הבראה אחד לתמיכה במימון המלחמה, בסכומים של 418־471 שקל ואי־הצמדת דמי ההבראה למדד. השכר הממוצע לחישוב תשלומי הביטוח הלאומי יוקפא, כך שיותר מבוטחים ישלמו דמי ביטוח לאומי גבוהים יותר. הבנקים ישלמו עוד 2.5 מיליארד שקל כמס מיוחד לרשות המסים, והם צפויים לגלגל חלק מההוצאה החדשה אל הלקוחות בתוספת עמלות. והחל מ־2026, יוטל על כל הרכבים החשמליים מס נסועה של 15 שקל לכל 100 ק"מ, כדי לחפות על הירידה בהכנסות מהדלק.
כאמור, גזרות נוספות לא עברו עדיין, בשל לחץ של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, להעביר מאות מיליוני שקלים להעלאת שכר המורים החרדיים, כפי שאף דרש אתמול בנאום התקציב שלו מעל במת הכנסת. בין הגזירות שטרם אושרו נמצא חיוב שימוש בדלקן בתחנות הדלק, ביטול הפטור ממס לפאקט סיגריות בדיוטי פרי, הטלת מס פחמן חדש, ייקור של אגרות הרכב, העלאות של שורת מסים בענף הנדל"ן ואי־דיווח לרשות המסים על השכרת דירות גם אם אין חיוב במס עליהן.
