1. 30 שנה חלפו מצאתו בישראל של סרט השואה החשוב בכל הזמנים, זה שבמידה רבה הגדיר את הז'אנר - "רשימת שינדלר". ליתר דיוק, החודש נחגג תאריך ה־30 לבכורתו בארץ. "זה אחד הרגעים המרגשים בחיי", אמר הבמאי סטיבן ספילברג, שהגיע לארץ לעשר שעות ופגש את ראש הממשלה יצחק רבין והנשיא עזר ויצמן שבאו לפרמיירה, לצד שורה של "יהודי שינדלר" שחיו בארץ, בהם שופט העליון משה בייסקי ז"ל, שאמר לבמאי בתום הסרט באירוניה: "ובכן, זה סרט טוב, אבל זה לא שינדלר שהכרתי".
2. לצד "מינכן", גם הוא של ספילברג, הסרט כולל את הקאסט הישראלי הגדול בכל הזמנים בסרט הוליוודי, בין היתר רמי הויברגר, יהונתן סגל, שמוליק לוי, עזרא דגן ומארק איווניר - מתפקידיו הראשונים בקריירה הוליוודית ענפה.
3. הגרעין לסרט החל עוד בשנות ה־60. פולדק פפרברג, אחד מ־1,200 היהודים אותם הציל שינדלר ומגולם בסרט על ידי סגל, הגיע להוליווד וניסה לשכנע את אולפני MGM להפיק על חסיד אומות העולם סרט. "שינדלר נתן לי חיים, ואני רציתי לתת לו אלמוות", אמר.
4. ספילברג נחשף לראשונה לסיפורו של שינדלר ב־1982, אחרי ההצלחה העצומה של אי.טי. הספר "תיבת שינדלר" שכתב הסופר האוסטרלי תומאס קנלי נשלח לספילברג, שבתחילה לא האמין שמדובר בסיפור אמיתי.
5. ספילברג נפגש עם פפרברג בלוס־אנג'לס ב־1983 אחרי שקנה את הזכויות לסיפור, ובפיו הבטחה מוזרה: "אני אעשה את הסרט, אבל רק עוד 10 שנים". ספילברג, אז במאי שזוהה בעיקר עם שוברי קופות לילדים ונוער ועוד לא היה בן 40, הסביר שהוא מרגיש שהוא צריך להתבגר כאדם וכבמאי.
6. למעשה, ספילברג כמעט ויתר על הזכות לביים את הסרט בעצמו, והציע את הג'וב בין היתר לרומן פולנסקי - ניצול שואה בעצמו - שסירב כי חשש שהנושא קרוב לו מדי, ולחברו מרטין סקורסזה שסירב כי כאיטלקי־אמריקאי חש שהנושא רחוק ממנו.
7. לקראת סוף שנות ה־80, ספילברג החליט סופית שהוא הולך על זה. האולפנים רצו בהתחלה את הריסון פורד, שסירב כי הבין שהפרסונה שלו כאינדיאנה ג'ונס תקשה על אנשים להתחבר לסרט.
8. וזו לא הבחירה הכי מופרכת: בין המעוניינים בתפקיד היו קווין קוסטנר, וורן ביטי, והכי אידיוטי - מל גיבסון, שלימים התגלה כאנטישמי. ספילברג התעקש: בלי כוכבים, זה סרט בו הסיפור צריך לדבר. הוא ליהק לתפקיד הראשי את ליאם ניסן, אז שחקן לא מוכר.
9. האס האמיתי בשרוול היה תגלית של ספילברג: רייף פיינס, אז שחקן בריטי בן 30, שאותו ראה בשני סרטי טלוויזיה. הוא חיפש מישהו לגלם את מפקד המחנה הנורא, הנאצי אמון גת, ואמר שהוא בחר בפיינס הבלונדיני כי הוא ראה בו "מיניות מרושעת".
10. פיינס הצנום השמין לצורך התפקיד ב־13 קילו ב"דיאטת בירה". כשהגיע עם הלבוש לסט בקרקוב, ניצולת השואה מילה פפרברג רעדה כל כולה כי הוא הזכיר לה את גת האמיתי מילדותה.
11. זוכרים שבשלב מסוים איש לא רצה לביים את הסרט? אז הנה סיפור קצת עצוב: היוצר האגדי והיהודי בילי וויילדר ("חמים וטעים" עם מרילין מונרו) שירד מגדולתו, מיהר יום אחד בתחילת שנות ה־90 לפגישה עם ספילברג, וסיפר לו שקרא את הספר על שינדלר. וויילדר התחנן לספילברג בעל הזכויות שייתן לו לביים את הסרט - לזכר קרוביו שנספו בשואה. ספילברג ההמום אמר לבמאי הקשיש: "בילי, אני מצטער, כל התפקידים לוהקו, הסט מוכן, אני יוצא לקרקוב עוד שלושה שבועות לצלם". וויילדר מעולם לא ביים עוד סרט.
12. במקור התסריט הספיק לסרט בן שעתיים שהתרכז בעיקר בשינדלר ובגבורתו. ספילברג דרש מהתסריטאי הרחבה של שעה נוספת, בסצנות שיתנו בשר לדמויות היהודים, כדי שזה לא יהפוך רק לסרט על "המושיע הלבן".
13. הסרט כלל קאסט בינלאומי עצום ולא פחות מ־20 אלף ניצבים, שהיה צריך להלביש בבגדים תקופתיים. ההפקה הרוויחה מכך שהיא צולמה בפולין רגע אחרי נפילת מסך הברזל: אלפי פולנים ביקשו למכור בפרוטות בגדים בלויים ואביזרים ששימשו את השחקנים והניצבים.
14. הסרט צולם במשך 72 ימים בפולין, ספילברג סירב לקחת לעצמו משכורת בטענה שמדובר ב"כסף מזוהם".
15. בלילות ספילברג היה צופה בחדר, במלונו בקרקוב, בקטעים ערוכים מסרט אחר בבימויו שכבר צילם בהוואי והיה בעריכה - "פארק היורה". וכך עבד במקביל על שובר הקופות הקיצי ביותר ועל הדרמה ההיסטורית החורפית ביותר.
16. הדיסוננס הזה בין הימים והלילות, והצורך להתעורר כל יום ו"לצלם שואה", גרם לבמאי החייכן לרוב לחוש מרה שחורה. בהמלצת אשתו, הכוכב והחבר רובין וויליאמס היה מתקשר מדי כמה ימים לפולין ומצחיק אותו בטלפון בסשן בדיחות בלתי נגמר כמו שהוא ידע.
17. הרגע הכי קשה לספילברג היה לצלם את הסלקציה, שבה גברים ונשים ערומים רצים מול קצין נאצי והוא אומר להם אם ללכת ימינה או שמאלה. ספילברג העיד שנתן הוראות פשוטות בתחילת היום, ואז פשוט הסתובב "כמו במאי תיעודי" וצילם.
18. "הילדה במעיל האדום" ששינדלר רואה במהלך חיסול הגטו - על רקע הזוועות שמצולמות בשחור־לבן - הפכה אולי לשוט המזוהה ביותר עם הסרט. ספילברג השביע את השחקנית, ילדה בת ארבע בשם אוליביה דאברובסקה, לא לראות את הסרט עד שתהיה בת 18.
19. את הרעיון לרגע הצבעוני השני בסרט - סוף הסרט בהר ציון, כשהשחקנים והדמויות האמיתיות של יהודי שינדלר עליהן הם מבוססים עולים יחד לקבר האמיתי של אוסקר שינדלר - הגה ספילברג באמצע הצילומים. המבצע לצילום הסוף המרגש בירושלים כלל בעצם הבאת אלפי אנשים מרחבי העולם למקום, ונערך בזריזות וביעילות הוליוודית.
20. בעולם הסצנה הזו מסיימת את הסרט כשברקע "ירושלים של זהב". רק בעותקי הסרט שהוקרנו בישראל, הוחלט ברגע האחרון להחליף בפסקול את השיר ל"הליכה לקיסריה" בגלל המטען הלאומי, ויש שיגידו הפוליטי, של שירה של נעמי שמר.
21. הסרט יצא בארה"ב בדצמבר 1993 ומיד הוכתר כקלאסיקה. הנשיא קלינטון הפציר באזרחי ארה"ב לראות אותו.
22. זו הייתה שנת השיא של ספילברג מבחינת ניצחונות קולנועיים. בקיץ באותה שנה יצא "פארק היורה" שהכניס מיליארד דולר והוכרז כסרט החדש המצליח בכל הזמנים, ובחורף "רשימת שינדלר" שהביא לבמאי שבעה אוסקרים, כולל פרס הסרט הטוב ביותר.
23. העניין המדהים הוא ש"שינדלר", סרט אמנותי בן שלוש שעות בשחור־לבן ונטול כוכבים, הכניס לבדו 320 מיליון דולר - מה שהופך אותו לשובר קופות לכל דבר ועניין. עד היום הסרט וחלקים ממנו משמשים ללימוד השואה ברחבי העולם.
24. אבל הייתה גם ביקורת חריפה על הסרט, בעיקר באירופה ובישראל, מצד קולנוענים ואינטלקטואלים שטענו כי הסרט גורם ל"הוליוודיזציה" של השואה. בין המבקרים החריפים היה קלוד לנצמן, הבמאי היהודי־צרפתי של האפוס התיעודי "שואה", שטען שאסור לעשות סרטים עלילתיים על השואה.
25. במבחן התוצאה לנצמן הפסיד: מאז ועד היום נעשו עשרות סרטי שואה חשובים. על "אזור העניין" שיצא בארץ לפני שבוע (והבמאי היהודי שלו ג'ונתן גלייזר עורר מהומה באוסקר עם נאומו הביקורתי כלפי ישראל) העיד ספילברג כי מדובר ב"סרט השואה הטוב ביותר שנעשה מאז שלי".
26. ועוד סגירת מעגל באוסקרים השנה בהקשר של "שינדלר": ספילברג הוזמן לתת את פרס הבמאי לכבוד יום ההולדת ה־30 לסרט, והעניק אותו לכריסטופר נולאן - במאי מסחרי אחר, שפעם זוהה עם סרטי מד"ב ואקשן ועכשיו זכה בפרסים גם הוא על דרמה היסטורית בת שלוש שעות על מלחמת העולם השנייה - "אופנהיימר".
27. רגע השפל של ספילברג בהקשר של "שינדלר" הגיע בדיוק באותו טקס אוסקר לפני 30 שנה: עם הזכייה המצופה בפסלון שריגשה אותו מאוד, אמר הבמאי בחוסר טאקט משווע כי "הוא מקדיש את הפרס לשישה מיליון יהודים שלא יכולים לראות את הטקס". מזל שלא היו אז רשתות.
28. קשה לאמוד את היקף המורשת של "שינדלר", אבל הנה נתון די מדהים: הקרנת הבכורה של הסרט בטלוויזיה בישראל, ללא פרסומות, רשמה ב־1998 שיא רייטינג מקומי של 48.8 אחוז שלא נשבר במשך שנים רבות.
29. בעקבות הסרט הקים ספילברג את "קרן השואה" שאספה מאז 55 אלף עדויות מצולמות של ניצולי שואה, חלקם כבר לא איתנו, והן אוצר להיסטוריה.
30. ספילברג התרחק מישראל אחרי אותה הקרנת בכורה מדוברת, ואף סירב להדליק משואה "בגלל ענייני לו"ז". הוא ביים מאז את "מינכן" הסופר־ביקורתי על ישראל. לפני חודשיים משהו זז: לפי קרן השואה שהקים, ספילברג מסר בעקבות אירועי 7 באוקטובר כי "מעולם לא דמיינתי שאצפה בכזו ברבריות נגד יהודים". הוא הורה לקרן לפעול לתעד גם את עדויות הניצולים מהטבח. "רשימת שינדלר", אחרי 30 שנה, נראה רלוונטי מתמיד.
