מארון התארים שלה מנקה אוניון סן ז'ילואז את האבק שהצטבר במשך 89 השנים שעברו מאז האליפות ה־11 והאחרונה שלה. היא עדיין מתרגלת לחיים בליגה הבלגית הבכירה, אליה חזרה בעונת 2021/22 אחרי כמעט 50 שנות היעדרות, והאצטדיון שלה מכיל רק 9,400 מקומות. לכן היא די אנונימית, והרבה ישראלים מרימים גבה נוכח העובדה שהיא צפויה להיות קבוצתו הבאה של ענאן חלאילי. אבל אין לטעות, מדובר ביעד המושלם עבור הכוכב בן ה־19 של מכבי חיפה.
מאז שנרכשה ב־2018 על ידי הבעלים של ברייטון טוני בלום, אז הייתה בתחתית הליגה השנייה, אוניון, ממש כמו הקבוצה מהפרמייר־ליג, יוצרת שילוב מדהים של אווירה משפחתית, הישגיות וייצוא שחקנים.
בעונת החזרה שלה לליגה הבכירה היא סיימה במקום השני, ואשתקד במקום השלישי אבל במרחק נקודה בלבד מהפסגה, ובמקביל עשתה קמפיין מרשים באירופה שהסתיים ברבע גמר הליגה האירופית. העונה היא מובילה את הטבלה בבטחה אחרי 29 מחזורים, ולמרות שהאליפות עוד רחוקה מלהיות מובטחת, סיכוי לא רע שחלאילי ישחק בעונה הבאה בליגת האלופות.
להישגים האלה הגיעה הקבוצה בזכות מדיניות רכש שמבוססת על ניתוח סטטיסטי מעמיק - אשר הפכה את שחקניה לנחשקים מאוד בשוק ההעברות. בליגות הבכירות יודעים מניסיון שסחורה מאוניון היא סחורה טובה. ואם הדיווחים נכונים והיא תרכוש את שחקן הכנף הישראלי ב־7.5 מיליון יורו, הוא יהיה השחקן היקר בתולדותיה, וזה אומר הרבה על מה שהיא חושבת עליו.
לא מדובר בקבוצת־בת של ברייטון, אבל סביר להניח שהאחרונה כן תזכה לעדיפות, ולסיטואציה טובה יותר מזו כמעט שאי־אפשר לקוות, שכן השחפים הפכו בשנים האחרונות לספקי ענק עבור הקבוצות הגדולות באנגליה. זה לא מונע מאוניון למכור בגדול - על כוכב לברקוזן ויקטור בוניפייס למשל, ששיחק אצלה במשך עונה בלבד, היא רשמה בקיץ רווח של יותר מ־350 אחוז.
האצטדיון אולי קטן, אבל היציעים תמיד מלאים באוהדים צהובים־כחולים, שידועים בגישה חיובית כלפי השחקנים. הליגה הבלגית אולי לא נחשבת בכירה, אבל חלאילי יוכל לבלוט בה ולהתבשל עוד קצת במקום לעשות כעת קפיצת מדרגה גדולה מדי. בדיוק כמו במקרים של מנור סולומון (שחטאר דונייצק) ואוסקר גלוך (רד בול זלצבורג) - חלאילי בדרך למקום הנכון.
