זה היה שערו הראשון של אוסקר גלוך מאז שחברו הטוב, סמל אפיק טרי ז"ל, נפל בעזה. הוא קיבל כדור ברחבה, הטעה מגן כמו שהוא יודע, ובעט כדור מסובב נפלא לקורה ופנימה שהעלה את רד בול זלצבורג ל־1:4 על הארטברג בליגה האוסטרית (המשחק הסתיים ב־1:5). ואז כל הרגשות התפרצו.
גלוך סימן תנועה מיוחדת, חשף תחבושת על ידו עליה נכתב "לזכר אפיק טרי", הצביע לשמיים – ואז פרץ בבכי והתקשה להירגע. חבריו מיהרו לחבק אותו, והקשר הדני מאדס בידסטרופ נשאר ליד גלוך כדי לנחם אותו ולוודא שהוא בסדר. זה היה רגע מצמרר, עוד עדות לשיברון הלב שעבר הכדורגלן. אחרי המשחק גלוך העלה לאינסטגרם צילום עם התחבושת, לו הוסיף את הכיתוב: "לזכר אפיק טרי ז"ל, אוהב אותך מלך שלי".
הוריו של טרי התרגשו מאוד מההקדשה של גלוך, והאם אושרית אמרה: "צפיתי במשחק ולא הפסקתי לבכות כשראיתי את המחווה של אוסקר". האב אבי, שמקפיד לא להחמיץ אף משחק של גלוך, בן בית אצלו והחבר הכי טוב של בנו, הוסיף: "כשראיתי את הגול הרגשתי גאה ושמח בשביל אוסקר, הוא כמו הבן שלי, ופתאום הוא הפתיע כשהקדיש את הגול לאפיק. אני מתרגש מכל שער כאילו אפיק הכניס גול. אני בטוח שאפיק ראה את הגול מלמעלה ושמח בשביל אוסקר". אבי המשיך: "אוסקר ואפיק היו חברים מגיל ארבע, גרו באותו בניין ולמדו יחד. אוסקר בשבילנו זה לא השחקן המפורסם. הוא ישן, אוכל ושותה אצלנו, אנחנו משפחה אחת. בכל מקום שהיה בצבא, בעוטף ובאיו"ש, אפיק היה עושה הכל כדי לראות את המשחקים של אוסקר. הייתה ביניהם אהבת אמת, הם דיברו כל ערב. הפרידה קשה, קשה להיפרד מאפיק שלנו".
כאב שלא נגמר
טרי בן ה־19 מרחובות, לוחם בחטיבת כפיר, נהרג ב־1 במארס מפיצוץ מטעני חבלה שהטמינו מחבלים במבנה במזרח חאן־יונס, לצד סמל דולב חיים מלכה וסמל ינון יצחק זיכרונם לברכה. גלוך פירסם לאחר האסון הודעה באינסטגרם, בה נפרד מחברו הטוב: "אני אוהב אותך הכי הרבה שיכולתי לאהוב מישהו בחיים האלה, ועכשיו אני צריך לקבור אותך. אני מרגיש שלקחו לי חצי מהלב ועכשיו צריך להמשיך בחיים, אבל בשבילך אני אהיה חזק כי זה מה שהיית רוצה. אני אדאג למשפחה שלך כי זו המשפחה שלי עכשיו! ננציח אותך לעד, אוהב אותך לנצח אח שלי".
גלוך קיבל אישור מיוחד מקבוצתו להחמיץ משחק ליגה ולהגיע ללוויה בישראל, שם ספד לחברו: "אפיק שלנו, אהוב שלנו, הילד הכי יפה בעולם. אפשר לדבר עליך בלי סוף אבל לא משנה כמה נעמוד ונדבר, זה כלום לעומת מי שאתה. אל תדאג לגבי אושרית, אבי, אלמוג ואגם. כמו שאתה מכיר אותנו, אנחנו תמיד נהיה שם בשבילם ונישאר לצידם לנצח. לעולם לא נשכח אותך, חבר יקר שלנו. כל מקום שנצעד בו, תצעד יחד איתנו. אוהבים אותך לנצח, אריה שלנו. עכשיו משהו ממני: הייתה לי זכות להיות חבר שלך מגיל ארבע. אתה תישאר איתי לנצח, אני אוהב אותך הכי הרבה בעולם ואני מקווה שתשמור עליי מלמעלה. אנציח אותך בכל דרך שאוכל. אני אוהב אותך".
לפני כן, גלוך כבש באוקטובר שער בליגת האלופות מול אינטר, וסימן למצלמות "30" כמספר חולצתו ומספר הילדים שהיו חטופים ברצועת עזה באותה עת. מחווה אחרת, של שגיב יחזקאל מאנטליהספור, הובילה לסיום דרכו בקבוצה: הוא הקדיש שער לחטופים לציון 100 ימים בשבי, הורחק על ידי ההתאחדות לשמונה משחקים ואף שהה במעצר.
