האמן איליה גפטר עובד בשמונה השנים האחרונות על "החזית", סדרת ציורים גדולי ממדים העוסקים במלחמה וזיכרון. העבודות הראשונות בסדרה עסקו במלחמת העולם השנייה, בעקבות צילומים מהאלבום המשפחתי של האמן, אך לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, ובפרט לאחר 7 באוקטובר, המלחמה הפכה להווה נוכח בעבודותיו. סדרת הציורים מעוררת שאלות מוסריות על עדות ותיעוד, תוך מבט ישיר אל זוועות המלחמה בציורים שהם דווקא אסתטיים ואין בהם מוות ואלימות. בימים אלו מוצגת הסדרה בבית האמנים בתל־אביב. אצר ד"ר דורון לוריא, והתערוכה מלווה בקטלוג מרהיב. עד 30 במארס.
בור של כאב ביתי
בתערוכה הזוגית "ראי אדמה", המוצגת בגלריית אלפרד בתל־אביב, האמניות בלהה ברג וכליל וקסלר, אם ובת, עוסקות באדמה, בית, שבר והישרדות. כותרת התערוכה לקוחה משיר הקינה שחיבר שאול טשרניחובסקי ב־1938, בעקבות הירצחם של אנשי היישוב בארץ ישראל במאורעות תרצ"ו־תרצ"ח ("ראי אדמה, כי היינו בזבזניים עד מאוד").
על גבי קירות הגלריה מוצגת סדרת ציורים של ברג מהשנים 2024-2018. העבודות נוצרו בשמן ובזפת על בד, ועוסקות בהתפוררות ובשבר כאלגוריה לשבר החברתי והפוליטי במדינה. במרכז החלל ניצב מיצבה של וקסלר המסמל את בית סבתה ואת השבר הנוכח והסמוי בו־זמנית שהתקיים בו. במיצב משתמשת וקסלר בחלק עקור מהסלון של סבתה וכך כורה מעין בור של כאב ביתי. מנורת השנדליר, הרצפה הדהויה ואוסף הכדים מאזכרים את בית הסבתא ומנכיחים את המפגש בין הפאר האירופי לבין ההיסטוריה המקומית והבית הפרובינציאלי באשקלון. עד 30 במארס. / חבצלת דמארי
