נהרות של דיו כבר נשפכו בניסיון לתאר את המעורבות של שרה נתניהו בפוליטיקה הישראלית והשפעתה על ראש הממשלה - אבל ספק אם מישהו ידע עד כמה היא מעורבת גם בפוליטיקה המקומית.
"בקצרין ישנו פעיל ליכוד בשם משה אלון שמקורב מאוד לשרה, נפגש איתה לעיתים תכופות ואף אירח את ראש הממשלה בביתו", סיפר השבוע חבר מרכז ליכוד מהצפון. "הוא תמיד היה מעורב בעניינים המוניציפליים, אבל מאז שהסתבך בפלילים הוא נשאר מאחורי הקלעים". אלון הורשע בפרשת שליחת מכתב האיומים לתובעת הראשית במשפט נתניהו, ליאת בן ארי. על המכתב היו חתומים שני פעילי ליכוד אחרים, אורלי לב ואיציק זרקא, שהכחישו כל קשר לכתיבתו או להפצתו. במשטרה אספו דגימות דנ"א מהמכתב, ושם נמצאה התאמה לאלון. הוא הודה במעורבות, ומחכה לשלב הטיעונים לעונש.
בבחירות המקומיות ב־2018 אלון התמודד בראש רשימת הליכוד למועצה, אך לא זכה לייצוג. "בגלל ההסתבכות שלו, הוא לא יכול היה לעמוד בפרונט בבחירות האלה", מספר חבר המרכז, "אז הוא תמך בדימי אפרצב, שהגיע כראש המועצה המכהן. כדי שהליכוד יתמוך בו, שובצה ברשימה לילך טובי תורג'מן, לכאורה נציגת הליכוד בקצרין".
כאן נכנס לתמונה סגן יו"ר הכנסת ניסים ואטורי, שתמך במתמודד אחר - יהודה דואה. ואטורי פנה לוועדת הבחירות המוניציפליות בליכוד, מחה על התמיכה באפרצב וטען כי טובי תורג'מן התפקדה למפלגה רק מספר חודשים קודם לכן. "ואטורי פתח חזית עם שרה", מספר בכיר בהנהלת הליכוד. "כולם יודעים שאם היא מובילה מהלך עדיף לא להתערב, אבל ואטורי הלך בכל הכוח על קצרין". בית הדין של הליכוד החליט להריץ את אפרצב. בפסק הדין של הנשיא עו"ד מיכאל קליינר נכתב כי ניצחונו של אפרצב נראה מובטח וההסכם מבטיח שילוב של נציגי ליכוד במועצה. לבסוף, דואה ניצח ואפרצב הודח. אבל הסיפור לא מסתיים כאן.
בכאן 11 פורסם כי משרד השיכון מחפש פרויקטור לתוכנית אכלוס רמת הגולן וכי שרה נתניהו לוחצת למנות את מקורבה אפי אזולאי, לשעבר אב הבית בבית ראש הממשלה, שבתקופתו בתפקיד עלו נגדו טענות למינהל לא תקין ומסירת דיווחים כוזבים לוועדת מכרזים (אם כי לא הוגש נגדו כתב אישום). לאחר פרישתו הוא נפסל על ידי נציבות שירות המדינה מלחזור לתפקיד בשירות.
"זאת הנקמה של שרה", אומר פעיל בליכוד. "היא לא הצליחה לארגן לאלון את הבחירות, אז היא מנסה להנחית על דואה פרויקטור עושה דברה". כלומר, כפי שאומרים במפלגה, אשת ראש הממשלה מנסה לתפוס שלוש ציפורים במכה אחת: לסדר לאזולאי ג'וב חדש; לדאוג שלאלון תהיה השפעה בקצרין; ולהזיק לוואטורי שהלך נגדה.
ממשרד השיכון נמסר כי לא מוכרת פנייה לאיוש המשרה. מלשכת ראש הממשלה לא התקבלה תגובה עד לסגירת הגיליון.
יש אנקדוטה שנתניהו אוהב לספר למקורביו: כשהיה חייל צעיר בסיירת מטכ"ל הוצע לו לצאת מוקדם לקורס קצינים, והוא התלבט וביקש עצה מאחיו יוני. השניים עלו בג'יפ לראש גבעה, שם יוני שאל: "יש בגבעה שממול כוח אויב, איך אתה מחסל אותו?" האח הצעיר הציע תוכנית: "אני מפצל את הכוח שלי, חלק קטן אני משאיר על הגבעה כהטעיה ועם חלק הארי אני יורד לוואדי, במקום שהאויב לא יכול לראות אותי, מאגף אותו מאחור ומחסל אותו". יוני הקשה: "כשאתה בוואדי, האויב רואה אותך ואתה אותו?" בנימין ענה "לא" בביטחון. יוני המשיך: "אז איך אתה יודע שהוא עדיין על הגבעה ולא התקדם וחיסל את החיילים שהשארת מאחור?"
מוסר ההשכל - זכור תמיד שגם היריב שלך זז. ראש הממשלה הפך את העצה הזו לדרך פעולה. לא מן הנמנע שגם גדעון סער שמע את הסיפור הזה פעם או פעמיים, ובשבועיים האחרונים הוא עשה למערכת הפוליטית "נתניהו". הוא זז במפתיע, בזמן שכולם חיכו לתזוזה של בני גנץ. "טעו לגבינו", אמר השבוע ח"כ זאב אלקין מתקווה חדשה־הימין הממלכתי, "דיברו רק על אופציית הפרישה של גנץ, כולם חשבו שהוא יבחר מהלך ואנחנו נשב ונחכה".
במחנה סער טוענים כי הטיעון של גנץ - "מה שעובד טוב לא צריך לתקן" - הוא בסיס המחלוקת: "זה כבר לא האגו של גדעון, אלא ויכוח בין שתי תפיסות, מי שטוען שהמלחמה מנוהלת לא טוב ודורש שינוי ומי שחושב שזה מתנהל אחלה". בצד של גנץ מגיבים: "מעניין שעם כל הביקורת של סער על ניהול המלחמה, הוא לא הצביע נגד בקבינט הגדול. פוליטיקאי בלי בסיס בוחרים, שמספסר באמצע מלחמה בארבעה מנדטים שאינם שלו".
על פי סקרים פנימיים, מצביעיו הימנים של גנץ רוצים אותו בכל מחיר בממשלה, ובתקווה חדשה בנו על זה כשדרשו להיכנס לקבינט. הם האמינו שגנץ יתקשה להסביר פרישה על רקע שילוב מי שהיה שותפו עד לפני זמן קצר. סער נפרד מגנץ לפני שהעמיד את האולטימטום על הקבינט, אבל לא נראה שהוא חזה את הדרישה הבלתי מתפשרת של בן גביר וסמוטריץ'. "כל הרעיון של הקבינט המצומצם היה להשאיר את שניהם בחוץ", מספר שר בכיר בליכוד. "אם מכניסים אותם עכשיו, זו הפרה בוטה של ההסכם מול גנץ".
"אין מצב שבן גביר יהיה חלק מקבינט המלחמה, הכל אצלו פוליטי", אמר גורם ביטחוני בכיר. "גם אם שמים את נושא ההדלפות בצד, לא ינוהל שום דיון רגיש בפורום שבו הוא נמצא". אם הוא כן ישולב, אומרים במחנה הממלכתי - זה סופה של ממשלת האחדות.
לכאורה, נתניהו יכול להכניס את סער ולהיעזר בארבעת המנדטים שלו אם בן גביר יממש את איום הפרישה, אבל הדאגה של ראש הממשלה היא בעיקר מסמוטריץ', שנתפס כשותף שכן עלול לפרוש. בינתיים החיילים על זזים, ונתניהו מנסה להציל את העסק. אולי כדאי שייזכר באנקדוטה של עצמו.
הקפאתו של "חוק הרבנים" היא הפסד גדול בעיקר לש"ס. "אריה דרעי מספיק מנוסה והרגיש שזה הצ'אנס האחרון להעביר את החוק", אומר מקורב ליו"ר ש"ס. "לכן הוא וסמוטריץ' החליטו ללכת על זה למרות שלא מעט אנשים ייעצו להם שלא".
"זו הייתה תאונת דרכים ידועה מראש", אומרים מעורבים בעניין, "אפילו שמחה רוטמן שחתום על החוק, יחד עם ארז מלול מש"ס, חשב שלא צריך להיכנס לזה בעת הזו". יו"ר הקואליציה אופיר כץ פנה בנושא ללשכת ראש הממשלה, אבל נתניהו הנחה להתקדם עם החוק. אחרי שעוצמת הרעש התגברה, כץ שוחח ארוכות עם דרעי ושיכנע אותו לוותר.
"הכותרות נפלו על שמחה, אבל הוא לא זה שיזם את החזרת החוק", אומר ח"כ גלעד קריב מהעבודה, חבר ועדת החוקה, "הלחץ הגיע מכיוון ש"ס. אם היה להם כל כך חשוב למנות 40 רבני ערים, יכלו להביא חוק רזה ולהוציא החוצה את כל החלק של רבני השכונות - הם לא עשו את זה. מדובר בחוק נוראי, אבל ספק אם היינו רואים כזאת עוצמת התנגדות בלי התרומה של הראשון לציון".
ואכן, התזמון של החוק עשה לו נזק. "אם יכריחו אותנו להתגייס, נרד מהארץ", אמר מספר ימים קודם לכן הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף, וזכה לגינויים מקצה לקצה. "הרב הראשי הרס במו ידיו לדרעי את חוק הרבנים", טוען ח"כ מהציונות הדתית. "אנשים לא מבינים את ההבדל. מבחינתם, כרגע רבנות ראשית זה הרב יוסף שבורח מהארץ".
"בימים אלו החובה עלינו היא לשאוף לאחדות בעם עד כמה שניתן", אמר כץ בהכרזה על הורדת החוק מסדר היום. נתניהו, כך מספרים מקורביו, הופתע מעוצמת ההתנגדות. הוא חשב שייתקל בה רק בחוק הגיוס - אבל הרב הראשי סידר לו את הפרומו.
