1. מחירי הפירות זינקו ב־10% משום שבחזית הצפון לא ניתן לחקלאים לעבוד — ואף אחד לא יודע מתי יוכלו לחזור לשדות שלהם. בנמל אילת, בגלל החות'ים, כבר מפטרים מחצית מ־120 העובדים. ענף תיירות החוץ משותק ומדריכי התיירים מחוסרי עבודה ונותרו ללא פיצוי שיכסה את ההפסדים הכבדים שספגו. מחירי הדירות שוב עולים כי אין פועלים שיבנו דירות חדשות — יותר משליש מאתרי הבנייה בישראל מושבתים מאז המלחמה.
2. ומה עושה הממשלה בעניינים הללו? כלום ושום דבר. השרים עסוקים בחידוש החקיקה המשפטית, במרדף אחרי כותרות פופוליסטיות בעיתונים ובאתרי החדשות, במינוי מקורבים לג'ובים ממשלתיים, בתכנון נסיעות "עבודה" לחו"ל באביב ובדאגה רק למקורבים שמגדלים בטטות. יש בעיות כלכליות אמיתיות וקשות לטפל בהן? לא אצלם.
3. בזמן שאין פתרון לתושבי הצפון, חיזבאללה ממשיך לירות טילים מדי יום והקרבות בעזה עדיין בעיצומם בלי שרואים את הסוף — עבור רבים משרי הממשלה המלחמה כבר נגמרה. אמנם עדיין לא קראנו את הבשורה הזאת בעיתון, אבל בממשלה סבורים כך כנראה. עובדה: בתחום הכלכלי הולכות ומתרבות ההוכחות לכך ממש מדי יום.
