מכון וולקני עומד בפני סגירה, עם קיצוץ של 21% מהתקציב. כבר עכשיו אדוות הקיצוץ מורגשות, ומעמידות בסימן שאלה את המחקרים המתנהלים כיום. מדובר במכון פורץ דרך שהוביל לפיתוחים גדולים בתחום החקלאות שהניבו כסף רב למדינה. בעקבות המשבר הודיע אתמול שר החקלאות אבי דיכטר כי שוריינו כספים מתוך תקציב משרד החקלאות על מנת שלא לפגוע במכוון וולקני. אולם במכון לא אופטימיים: "זה פתרון נקודתי לתקופה הקרובה"
בהודעת משרד החקלאות נכתב כי על רקע מחלוקות התקציב השר אבי דיכטר דאג שמכון וולקני ישוב לפעילות. בשלב זה מדובר בפיתרון זמני מתוך תקציב משרד החקלאות. אבל במכון וולקני לא מיהרו לחגוג. גורם במכון אמר: "אין מדובר בחזרה לפעילות רגילה. זה לא יספיק לזמן ארוך. מדובר בטיפול בדברים הדחופים ביותר. אנחנו עדיין במצב חירום ולא ברור מתי הבעיה תיפתר. זה פתרון נקודתי לתקופה הקרובה".
חוקרי המכון מתריעים שהקיצוץ מוביל כבר היום לפגיעה במחקרים, שמהווים חלק מהביטחון התזונתי של מדינת ישראל. משבר הקורונה והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה וגם מלחמת 7 באוקטובר חידדו את החשיבות של החקלאות המקומית. ובמדינה כמו ישראל חקלאות חזקה היא חלק מהביטחון הלאומי. בין הפיתוחים שעליהם עובדים במכון: שינויים במטען הגנטי של הדגים כך שייווצרו אמנונים שיש להם מסת שריר מוגברת, ועם תיאבון מוחלש כדי להוריד את קמח הדגים, שהוא מרכיב יקר, מהדיאטה. "אנחנו לא יודעים מה יהיה ופועלים על אדים. מה שקורה הוא סכנה משמעותית להמשך המחקר", אומר ד"ר קובי בירן, חוקר במכון וולקני במחלקה לעופות ומדגה.
הפגיעה הגדולה ביותר היא במוניטין של המכון. "אני חוששת לגבי העתיד. השבחה של עצי פרי למשל לוקחת זמן. אנחנו נראה את התוצאות רק בעוד כעשור. יש חשיבות במחקר, בטח בעצי פרי, לזמן ארוך. מה שקורה עכשיו משפיע על התוצרת החקלאית העתידית", מסכמת ד"ר רעות פאר העוסקת בהשבחה.