"זו התחלה של החזרת החיים למסלולם", משתפת ענת חקלאי־רוסט, מנכ"לית העמותה למען הזקן באשכול. "אני מסתכלת על הימים הבאים ועל השנים הבאות, ויודעת שרק נתחזק ונפרח".
עד לפני מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר, ותיקי המושבים והקיבוצים שבמועצה האזורית אשכול נהגו להגיע למקום שהוא הבית השני שלהם: המועדון לקשיש "נווה אשכול", סמוך לקיבוץ מגן. שם, מדי יום, היה להם כל מה שרצו: פעילות גופנית, פנאי, תרבות, הרצאות ומופעים - הכל כדי להזדקן בכבוד. באותה שבת הם פונו מבתיהם ועברו למוקדי הפינוי עם הקהילות, ומאז לא נפגשו. אתמול, בפעם הראשונה, המרכז חזר לפעילות.
אל "נווה אשכול" נהגו ותיקי המועצה להגיע וקודם כל להיפגש בבית קפה שבמתחם,"שוקולד קפה". המקום נוהל על ידי דביר קרפ ז"ל שנרצח בקיבוץ רעים עם בת זוגו סתיו קמחי ז"ל. דביר והצוות שלו היו מקבלים את פניהם, מגישים להם קפה ומאכלים, ולאחר מכן הוותיקים היו מתפזרים לפעילויות במרכז.
הרבה מאוד מאנשי הצוות, וגם ותיקים שהיו חברים ב"נווה אשכול" נרצחו במתקפת הטרור או נחטפו. כרמלה דן ז"ל, קרול סימן־טוב ז"ל, רמי קציר ז"ל, מרגיט ויוסי סילברמן ז"ל (הוריה של שירי ביבס שחטופה) כולם מניר עוז. יש גם חברים בנווה אשכול שנחטפו ושוחררו, כמו חנה קציר ואופליה רויטמן. "כמעט כל הוותיקים בניר עוז היו חברים או שותפים בנווה אשכול בדרך זו או אחרת", אומרת ענת חקלאי־רוסט, מנכ"לית העמותה למען הזקן באשכול. "איבדנו אנשים קרובים אלינו במיוחד, כמו השוטר הקהילתי שהיה מגיע אלינו ומלווה אותנו, יהודה קידר ז"ל. גם רותי מדמון מנהלת החשבונות שלנו, איבדה את בנה, חן ז"ל. אבל אנחנו מסתכלים קדימה כל הזמן ורוצים להתמקד בטוב.
אתמול פתחנו את מרכז היום ופעילות הפנאי. הייתה כניסה חגיגית וארוחת בוקר חגיגית, ובעיקר הרבה חיבוקים והתרגשות. לאחר מכן התפנו לפעילות של שיגרה. הייתה תחושה של שיקום, של חזרה הביתה".
