האם לאחר המלחמה נקום למציאות שבה חופש הביטוי צומצם באורח מהותי? האם האיזון בין חופש הביטוי לבין הסתה לאלימות ולטרור משתנה לנו מתחת לאף? האם בקרוב יוכל כל שוטר להורות על פתיחה בחקירה בחשד להסתה? וכל זאת, בתקופה שבה איתמר בן גביר ניצב בראש המשטרה, משווק את רוח המפקד שלו מדי יום, ועומד למנות את ראשי יחידות החקירות.
עוד טרם המלחמה החלה ועדת החוקה של הכנסת, הנשלטת על ידי הימין בראשות ח"כ שמחה רוטמן, לקיים דיונים על הצעות חוק שנועדו להקל על פתיחה בחקירה והעמדה לדין בעבירות הסתה. באופן חריג, התירה הכנסת לרוטמן להמשיך לקיים את הדיונים גם בפגרת הפסח.
1 צפייה בגלריה
|
|
(צילומים: דנה קופל, אלכס קולומויסקי, שלו שלום)
דיוני הוועדה בנושא מתנהלים בחלקם בדלתיים סגורות – וזאת, אולי במפתיע, דווקא לבקשתה של הפרקליטות. לעומתה, החברים הדומיננטיים בדיונים, רוטמן וח"כ עמית הלוי (הליכוד) סבורים שאזרחי המדינה צריכים לדעת בדיוק על מה הם צפויים לעמוד לדין. איש לא הבהיר רשמית מדוע הפרקליטות ביקשה את הסודיות, אבל אחד מבכיריה לשעבר מעריך שמדובר בניסיון למנוע מידע ממי שירצה לנצל את הפרצות בחוק. גדולי המסיתים מהימין כבר התגאו בעבר שלמדו איך להצהיר הצהרות מסיתות בלי לחצות את הרף הפלילי, מתוך היכרות עם המדיניות ועם הפסיקה.
הלוי, שהקים עם חבריו לדעה צוות למעקב אחר פרסומים מסיתים, סבור שהאישורים והבדיקות לפני פתיחה בחקירה (למשל האם זו עבירה ראשונה, כמה אנשים נחשפו לתוכן וכו') אורכים זמן רב מדי. לשיטתו ולשיטת רוטמן, לו ניתנה לשוטרים סמכות מיידית לפתוח בחקירה, זו הייתה מניבה ראיות טריות ולא משובשות, לצורך הגשת כתבי אישום.
לפני שבועיים כבר אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), המבקשת לקבוע כי גם תמיכה בפרסום ברשתות שלא רק באמצעות שיתוף, אלא גם בדרך של סימון לייק או אימוג'י לב למשל, תיחשב "פרסום" ובכך תתאפשר העמדה לדין של המסמנים. סון הר-מלך עשתה זאת לאחר שפרקליטות המדינה הודיעה שאין לפתוח בחקירה פלילית נגד רופא שסימן 32 לייקים לתמונת טנק ישראלי שרוף, מיד לאחר טבח 7.10. הפרקליטות המליצה לנקוט נגד הרופא הליך משמעתי משום ש"נתקשה לייחס לפעילותו של הרופא את אלמנט 'הפרסום' הנדרש".
עם זאת, גם בלי שינוי בחקיקה, החליט פרקליט המדינה עמית איסמן על נקיטת מדיניות מקילה לגבי פתיחה בחקירה. "על רקע המלחמה ושעת החירום ונוכח הצורך במתן מענה מהיר", הנחה איסמן בהודעה שהוציא, "לאשר למשטרה באופן חריג לפתוח בחקירה בלא אישור מוקדם של הפרקליטות, במקרים מובהקים של גילויי תמיכה בארגוני הטרור ובמעשי הטרור הרצחניים של אנשיהם".
מדיניות הפרקליטות היא "לגלות אפס סובלנות כלפי מי שמפרסמים – במפורש ואף במשתמע – גילויי תמיכה באויב ובמעשיו הנפשעים כלפי אזרחי המדינה, כמו גם גילויי תמיכה בפגיעה בחיילי צה"ל". ואכן, מאז סוף אוקטובר אושר לפתוח ב-400 חקירות שהניבו יותר מ-150 כתבי אישום בעבירות הסתה. "זה מספר עצום כשמבינים שמתחילת 2023 ועד תחילת מלחמת חרבות ברזל הוגשו 17 כתבי אישום בסך הכל", אומרים בפרקליטות.
למרות השינוי במדיניות, הימין הדתי אינו שבע רצון ומאיים שאם הפרקליטות לא תזדרז עוד יותר – תיכפה עליה פעולה באמצעות חקיקה. "אי-אפשר להילחם בטרור עם יד קשורה מאחורי הגב", אומר רוטמן. ח"כ סון הר-מלך הגישה הצעה לתקן את החוק ולאפשר למשטרה לפתוח בחקירה על ביצוע עבירת הסתה, בלא צורך באישור של גורם נוסף. במקביל עוסקת הוועדה גם בהצעת חוק של ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) המרחיבה את העבירה ודורשת לבטל את "המבחן ההסתברותי" הנדרש כיום להוכחת העבירה. כלומר, לא יהיה צורך להוכיח שדברי הסתה אכן יובילו למעשה אלימות.
בדיונים הסודיים נדונות הדילמות המעשיות שמלוות לא אחת בוויכוחים. האם "איטבח אל-יהוד" הוא ביטוי דתי-עממי או ציווי מעשי? הדרג המשפטי חושב שאין לפרסם הנחיות פרטניות כדי לשמור על עמימות באכיפה ובעיקר לא לכבול את שיקול הדעת ביחס לפתיחה בחקירה והגשת או גניזת תיקים.
לעומת זאת, הלוי סבור שיש להכריז בריש גלי מה נחשב הסתה כולל ביטויים, דגלים וסממנים. לדעתו, הביטוי "אללה, תהרוג אותם" נחשב ציווי להרג ולא רק אמירה בעלת הקשר מוסלמי-תרבותי. בעיני הפרקליטות, הביטוי דומה למקבילו היהודי "השם ייקום דמו" – כלומר אין בכך הסתה. התקיים גם דיון מתי הנפת דגל דאעש או דגל חמאס מחייבת הגשת כתב אישום והאם קריאה לאנשים להיות שהידים מהווה הסתה.
"המבחן ההסתברותי הוא חסם שמפריע להביא לצדק ולחקר האמת", אמר רוטמן באחד הדיונים. "מעולם לא קיבלתי את התזה ששיקול הדעת המובנה של פרקליט טוב יותר משל שוטר, אבל איפסנתי את הביקורת שהייתה לי לפני 7.10 על הנחיית הפרקליטות הכובלת את ידי המשטרה בעניין ההסתה לטרור. אבל המציאות הזו לא יכולה להימשך.
"הכללים הללו לא יכולים להיות מונחים בין אוזניו של אדם כזה או אחר", פנה לנציגי הפרקליטות. "זה בעייתי במובן השקיפות הנדרשת. תצטרכו לתת לה מענה בנוהל, בלוחות הזמנים, או להוריד את דרישת 'ההסתברות'. בידיכם לתקן את האירוע ב'מברג' אבל לכנסת אין מברג, אלא פטיש. אני רוצה שאתם תפתרו את הסוגיה, כי אם אני אקבע את הכללים, זה יהיה לכל אורך הזירה. מציע שתייצרו נוהל מזורז כך שהפרקליטות תבדוק בעיקר בשלב הגשת כתב האישום, כי אסור שהאפקט המצנן יהיה כלפי משטרת ישראל".
רוטמן גם הוסיף דוגמה: אביו של בכיר חמאס שנהרג במלחמה שיבח את בנו על בחירתו בדרך של "מות קדושים". לדבריו, הפרקליטות לא אישרה פתיחה בחקירה. שלושה ימים לאחר מכן שני קרובי משפחה של הבכיר ביצעו פיגוע בכניסה לירושלים. "האם 'ברוח ודם נפדה את פלסטין' זו לא הסתה לטרור?" שאל.
ראש תחום ביטחון ותפקידים מיוחדים בפרקליטות שלמה אברמזון אמר בדיון: "אנו בוחנים כל תיק לגופו. יסוד הסתברותי קשה לקבוע לפי כללים. בתקופות מסוימות פרסום בודד לא יבסס יסוד הסתברותי ובתקופות ובנסיבות אחרות, כמו אחרי 7.10, האפשרות להוכיח את היסוד ההסתברותי יותר פשוטה. יש לנו עבודה שוטפת עם המשטרה וניסיון רב בתיקי הסתה. ניתן לכתוב הנחיה חדשה, אך התאמת ה'חליפה' לכל תיק נתונה להרבה נסיבות". כמו כן טען שאין כמעט עיכובי אכיפה. לדבריו, 85 אחוז מהתלונות על הסתה טופלו בתוך יום עד שבוע. הרוב – בתוך 48 שעות.
ח"כ עופר כסיף (חד"ש) הצטרף: "זה חלק מהצונאמי הפופוליסטי לחיסול הסממנים הדמוקרטיים שעוד נותרו פה. החוק נועד אך ורק לסתום פיות. המטרה היא משטור מחשבות".
איך זה ייגמר, מה יעלה בגורל ההצעות, נדע רק בסוף הדיונים. בינתיים רוטמן אינו מסתיר את חוסר הנחת מתפקוד הפרקליטות בטיפול בהסתה אף שזו החמירה, יש אומרים, בהגזמה, את הגשת כתבי האישום בנושא. רוב העובדות מצביעות על כך שפניו לחקיקה.