המכון הפלסטיני למחקרי מדיניות וסקרי דעת הקהל של ד"ר ח'ליל שקאקי נחשב לברומטר אמין של עמדות, תפיסות וזרמים פוליטיים-חברתיים בחברה הפלסטינית בכלל וברצועת עזה בפרט. הסקר הרבע-שנתי האחרון של המכון נערך בתחילת מארס וממצאיו פורסמו בשבוע שעבר. בביקורי בארה"ב גיליתי שהם משמשים בסיס ראשון במעלה למדיניות ממשל ביידן כלפי המלחמה בעזה. בחזקת אורים ותומים.
תשובות משתתפי הסקר על המצב הכלכלי וההומניטרי ברצועה מעלות כצפוי מציאות קשה – אבל לא מחמירה. בסקר בדצמבר אשתקד טענו 55% מהעזתים שאין להם מספיק מזון ליום-יומיים הקרובים – ואותו השיעור ענה אותה תשובה בסקר נוכחי. שליש מהנשאלים אמרו שידם משגת מזון ומים בלי קושי מיוחד, ועוד 53%-55% ענו שהם יכולים להשיג מזון ומים אבל "בקושי רב ובסיכון ניכר". אף שכשני שלישים מהעזתים מאשימים במצבם האומלל את ישראל, רובם – 70% - "לא ירוצו לעבר הגבול עם מצרים" גם במקרה של פעולה צבאית ישראלית נרחבת ברפיח. פעולה שממשל ביידן כה חרד מממנה.
לשאלה באיזו תנועה פוליטית אתה תומך, השיבו 34% ממשתתפי הסקר שהם תומכי חמאס ו-25% שהם תומכי פתח. שינוי משמעותי מהסקר הקודם שבו 42% מהעזתים הצהירו על עצמם כתומכי חמאס ורק 18% כתומכי פתח. בבית הלבן אמנם מרבים לצטט ממצא זה (ועוד אחדים במשך), אך ככל ששאלות הסקר מתמקדות בניהול המלחמה, היחס החיובי לחמאס מתעצם עד כדי כך ש-60% מהעזתים מרוצים מתפקודו ו-71% מצדיקים את ההחלטה לפתוח במסע הרצח, האונס והחטיפות. שיעור אף גבוה יותר – מעל 90% מהפלסטינים בעזה לא מאמינים שחמאס ביצע פשעי מלחמה וכן בטוח שהישראלים הם פושעי המלחמה ועושי הזוועות האמיתיים.
המספרים הללו מזעזעים, אבל "לא יוצאי דופן", לדברי חוקר חברה ערבית המספק ניירות עמדה לממשל. "לעמים רבים", הוא אומר, "קשה להודות בפשעי מלחמה שלהם עצמם. הנה דוגמה אחרונה: 70% מהעם הרוסי עדיין מרוצים מאוד מתפקודו של הנשיא פוטין במלחמה נגד אוקראינה ובטוחים שרוסיה גם מנצחת וגם לא מבצעת פשעי מלחמה. האוקראינים, לעומת זאת, מתויגים בדעת הקהל הרוסית כנאצים חדשים".
הפסיקו את הלחימה, מוסיף החוקר בעל ההשפעה, והתמיכה בחמאס בעזה תקרוס. רוב עצום של עזתים הרי מעדיף, שוב לפי הסקר, שבראש הקואליציה שתשלוט בעתיד בעזה לא יעמדו חמאס או פתח. הם רוצים ממשלת מומחים לא פוליטית. ממצא מפתיע נוסף: 62% מהפלסטינים ברצועה תומכים בהקמת מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל – שיעור כמעט כפול מהתמיכה ב"פתרון שתי מדינות" לפני 7 באוקטובר, אז תמכו בו רק 34% ממשתתפי הסקר. מעצבי המדיניות המזרח-תיכונית בממשל ביידן נאחזים כעת בנתון זה בכל כוחם.
בדברי פרשנותו לסקר ד"ר שקאקי יותר זהיר וסקפטי. מודע לסתירה בין התמיכה הפוליטית הנמוכה של הפלסטינים בעזה בחמאס לבין התייצבותם המסיבית לצידו מאז 7 באוקטובר. לא תופעה חריגה בהיסטוריה: מלחמה בדרך כלל משרתת את הרודנות, עד התבוסה.
עבודה בעיניים
"פרזיטים" זו המילה שבה השתמש בראיון ל"ידיעות אחרונות" פרופ' יעקב נאמן המנוח בקיץ 1997, לאחר כניסתו לתפקיד שר האוצר לבקשת ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו. את התואר "פרזיטים" העניק נאמן לבחורי ישיבות המשתמטים לדבריו גם משירות צבאי וגם מעבודה יצרנית.
הראיון עם נאמן, פרופסור למשפטים חובש כיפה, נערך בבניין משרד האוצר בגבעת רם בירושלים בשעות הצהריים השקטות של יום שישי. נאמן יזם אותו ומסר לידי מסמך יוצא דופן של אגף התקציבים ממנו עלה כי כ-120 אלף גברים חרדים בגילי גיוס קיבלו דחייה או פטור מלא משירות חובה בצה"ל – בטענה שכל מרצם מופנה ללימודי קודש בלבד – ונהנים ממגוון קצבאות שאת היקפן הכספי המלא לא ידע אפילו האוצר. כשהטיח בהם את הכינוי "פרזיטים", נאמן נשמע פגוע וזועם. באותה שיחה הבטיח לצמצם עד למינימום את מספרם ולמנות רואי חשבון מטעם המדינה לכל ישיבה וכולל כדי שידווחו אמת על הכנסותיהם ותלמידיהם. "החברה הישראלית לא יכולה לשאת את הפרזיטים הללו על גבה לנצח", סיכם.
דברי השר נאמן עוררו תגובת נגד קיצונית של ראשי המפלגות החרדיות. הוא הפך בעיניהם לסמל הרוע השלטוני והם לחצו על ביבי לפטרו. הלחצים נשאו פרי: נאמן פרש בכעס מהאוצר ומהממשלה בחורף 1998.
נושא גיוס החרדים ויציאתם לעבודה חזר לדיוני ממשלת נתניהו השנייה ב-2010/11, בשל דרישת בג"ץ לעגן את הפטור מגיוס בחקיקה ראשית שוויונית חדשה, לאחר שקבע כי החוק מ-2002 ("חוק טל") שמכוחו נהנו תלמידי הישיבות מדחיית שירות צבאי פוגע בכבוד החיילים ולפיכך "אינו חוקתי". הוקם צוות מיוחד בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי שהמליץ, בדוח מקיף, לקבוע מכסות גיוס לצה"ל ולשירות לאומי-ביטחוני לצעירים חרדים. לפי המתווה המוצע, אמור היה מספר המתגייסים להגיע ל-2,500 בשנת 2015 (זה המקור להצעה שהושמעה גם השבוע לגייס בעתיד 2,500 בחורי ישיבות). באותה שנה התגייסו בפועל 700 חרדים, כ-10% בלבד ממחזור הגיוס הפוטנציאלי.
דוח גבאי, שכלל גם המלצות לסנקציות חוקיות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס, נקבר עם פרסומו. הפוליטיקאים החרדים שוב כופפו את נתניהו. בשורה של הוראות שעה זמניות הוענקה לשרי הביטחון סמכות להמשיך ולקיים את ההסדר המפלה של "תורתם אומנותם". עד שהתערבות נוספת של בג"ץ קבעה את המועד האחרון בהחלט לשימוש בהוראות שעה ממשלתיות: 1 באפריל 2024. מחרתיים.
המיקוח המשפטני המתפתל, שלא הגיע למיצוי גם בשעת הכתיבה של שורות אלו, מטשטש את המציאות. והמציאות זועקת: מיום השיחה עם שר האוצר יעקב נאמן ב-1997 עד ימינו אנו יותר מהוכפל מספר הגברים החרדים בגילי גיוס שלא גויסו ולא צפויים להתגייס והוא מגיע כעת לרבע מיליון (!) לפחות. כ-1,200 צעירים חדרים בלבד לובשים מדי שנה מדי צה"ל והם עדיין רק עשירית ממחזור הגיוס החרדי המלא. השאר מתחמקים בחסות החוק כתמול שלשום.
הקיפאון בטיפול בסוגיית הגיוס והתעסוקה של הגברים החרדים משתקף בשיעורי השתתפותם בכוח העבודה. ד"ר הלה אקסלרד, המנהלת את המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית באוניברסיטת רייכמן, מציינת: "בתחילת שנות ה-60 היה שיעור הגברים החרדים בכוח העבודה כ-86% והוא ירד בהדרגה, בגלל הסדרי הפטור משירות צבאי המותנה באי-יציאה לעבודה".
ב-2014 החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להשתמש בהגדרה חדשה של "מיהו חרדי" (מי שרואה את עצמו כחרדי) ולפיה התברר ששיעור הגברים החרדים בני 25 עד 65 העובדים לפרנסתם הוא 54%, לעומת 87% עד 90% הגברים היהודים הלא-חרדים. השיעור הנמוך נותר בעינו גם השנה.
כמה הוא עולה לנו? במוסד ממלכתי מכובד נעשה באחרונה חישוב לנטל הכלכלי הכולל של הסדר הפטור משירות צבאי לחרדים בנוסח "אל תתגייסו ואל תעבדו": מ-2013 עד 2023 הוא גרם לאובדן של 15% מהתוצר המקומי הריאלי. במילים אחרות, ישראל יכולה הייתה להיות השנה עשירה יותר ב-300 מיליארד שקל – ומשפחה ממוצעת בת ארבע נפשות עשירה ב-120 אלף שקל - לו מומש אחד מהפתרונות הרבים לסיום "חיי הפרזיטים" בחברה החרדית.
בשנים הקרובות הנטל הכלכלי והביטחוני של הכניעה המתמשכת לעסקנים חרדים ולרבנים מנותקים רק ילך ויחמיר. צריך סוף-סוף לחתוך את הפלונטר. אלא שהקואליציה בורחת מהבשורה ומן המשימה. מבחינתה, הישארות בשלטון מעל לכל.
