רון דרמר הוא השר הכי מעניין בממשלה שהציבור יודע עליו הכי פחות. הוא נושא בתואר "השר לנושאים אסטרטגיים" - האיש שאמור לשמור על הקשר בין ראש הממשלה לממשל האמריקאי ביחס לסוגיות ביטחוניות ומדיניות, ומי שאמור לתחזק את הברית עם ארה"ב. בתכלס, מדובר באיש אמונו של נתניהו, האדם הקרוב אליו ביותר במערכת הפוליטית. "נתניהו מתייעץ עם דרמר כמעט בכל נושא, זה בערך האיש היחיד שנתניהו סומך עליו", אומר מקורב ללשכת ראש הממשלה, "לגולדה היה את גלילי, לבגין היה את דן מרידור, לנתניהו יש את דרמר".
דרמר הוא האיש למשימות מיוחדות. כשנתניהו רוצה להעביר מסר לממשל בארה"ב – שולחים את דרמר; כשמודי'ס מאיימים להוריד את דירוג האשראי – דרמר. הוא אפילו היה מעורב ברפורמה המשפטית ובניסיון להגיע לפשרה, כשייצג בשם נתניהו קו מתון מזה של יריב לוין.
אחת השליחויות המעניינות של דרמר התרחשה לפני שלושה חודשים, בסוף דצמבר 2023, אז נחתו בישראל איוונקה טראמפ, בתו של נשיא ארה"ב לשעבר, ובעלה ג'ארד קושנר, מי שכיהן כיועצו של טראמפ בבית הלבן. השניים הגיעו לביקור הזדהות של 24 שעות, ובתוך הלו"ז הצפוף הוכנסה פגישה עם דרמר. המטרה: לגשש בנושאים אסטרטגיים הקשורים לגורלו של ראש הממשלה, על רקע הדברים שאמר טראמפ לעיתונאי ברק רביד שנתיים קודם לכן: "אני אהבתי את ביבי. אני עדיין אוהב את ביבי. אבל אני גם אוהב נאמנות. נתניהו עשה טעות נוראית. הבחירות כאן היו שנויות במחלוקת, אז נתניהו, עוד לפני שהדיו יבשה, מקליט ברכה לג'ו ביידן? הוא בירך אותו מאוד מוקדם. יותר מוקדם מרוב מנהיגי העולם. לא דיברתי איתו מאז, Fuck Him".
דרמר ביקש להבין אם ניתן להפשיר את היחסים המתוחים בין נתניהו לטראמפ, בהנחה שהאחרון ישוב לבית הלבן בבחירות שיתקיימו בסוף השנה. "קושנר לא הרגיע, להפך", אומר גורם המעורה בפרטים. "אם לדרמר היו אשליות לחזור לנתניהו עם בשורות טובות, הן התבדו מהר מאוד. טראמפ לא שוכח ולא סולח. עד היום הוא מאמין שנתניהו ראש ממשלה בעיקר בזכות העזרה שלו כנשיא, ואת ההתרפסות של ביבי בפני ביידן הוא זיהה כבגידה". קושנר הסביר לדרמר בדיפלומטיות שישראל מאוד חשובה לטראמפ, אבל נתניהו פחות. טראמפ נפגע ברמה האישית ואת הקרע יהיה קשה לאחות.
דרמר הוא דמות מפתח גם במשבר עם הנשיא הנוכחי. "בממשל האמריקאי הנוכחי לא יכולים לראות את דרמר", מספר גורם ביטחוני בכיר בישראל, "מבחינתם הוא לא סתם שר ישראלי ימני שמרני, בעיניהם דרמר הוא המפלגה הרפובליקנית, השגריר ש'בישל' את הנאום המפורסם של נתניהו בקונגרס על הראש של הנשיא אובמה". גורם בכיר במשרד החוץ מוסיף: "אף אחד לא רוצה באמת להיות ניצי מול ארה"ב, גם דרמר, אבל הוא ונתניהו איבדו שם את מנופי ההשפעה ולא סופרים אותם. הם עברו לשחק על הכבוד הלאומי והגאווה באופן שבונה את ביבי פוליטית ונותן לו נקודות בדעת הקהל של הבייס. לא סתם הפגישה עם קושנר נשמרה בשקט, זו בטח לא התשובה שנתניהו ודרמר ציפו לה. הוא קיבל מקושנר עוד Fuck Him, רק במילים קצת יותר מנומסות".
במשרד לנושאים אסטרטגיים אישרו את קיומה של הפגישה בין דרמר לקושנר, אבל סירבו להתייחס לתוכנה.
לפני כשבועיים, ביום שני בשמונה בערב, התכנסו בקומה ה-14 בקריה שר הביטחון יואב גלנט, גדי איזנקוט, בני גנץ, חילי טרופר, אריה דרעי והשר לשעבר אריאל אטיאס, שמונה מטעם ש"ס לעסוק במגעים הפוליטיים בעניין חוק הגיוס. הנוכחים ניסו למצוא מתווה לפשרה.
"החרדים לא הבינו שהמציאות השתנתה ב-7 באוקטובר", מספר גורם המעורה בשיחות, "במקום לבוא עם מה כן, דיברו רק על מה לא". הפגישה המדוברת הגיעה לאחר סדרה של פגישות הכנה, שעל פי הגורם הועלו בהן דרישות מופרכות, כמו התעקשות על גיל פטור של 45.
לטענת גורמים שנכחו בפגישה, היא התנהלה ברוח טובה, אבל החרדים לא היו מוכנים לשמוע על מספרים ומכסות, שהיו סלע המחלוקת: "הם הסכימו רק לבחון יעדים בצורה כללית, וברגע שביקשנו לרדת לרזולוציה של כמה ואיך הם מיד התנגדו. הם רוצים יעדים ולא מכסות כדי להעביר את האחריות מהפרט אל הצבא, כשאם היעד הוא נניח 5,000 מגויסים בשנה, האחריות לעמוד בו תהיה על צה"ל".
לטענת גורמים במשרד הביטחון, "דרעי ואטיאס תקועים ב-6 באוקטובר", וקיים פער בין ההנהגה החרדית לציבור החרדי: בעוד שבציבור יש הבנה שחייבים שינוי, ההנהגה לא מוכנה לוותר על סנטימטר, ורק מקשיחה את העמדות.
לעומתם, גורם אחר שהיה מעורב בשיחות אומר: "זה לא מדויק שהם לא הפנימו את השינוי. העלאת גיל הפטור נשמעת כמו דרישה מופרכת, אבל לשיטתם של החרדים יש בזה היגיון שאמור לגרום לצעירים חרדים שלא מושקעים בלימוד תורה ללכת לשירות צבאי. בנוסף, מי בכלל היה יכול לדבר עם החרדים על יעדים וסנקציות לפני 7 באוקטובר, הם הרי לא היו מוכנים לשמוע". אגב, באותה פגישה מכרעת הושגו הסכמות על הקמתו של מנגנון אכיפה ובקרה, כדי שמי שלא לומד יתגייס, ואפילו על סנקציות. כלומר, לטענת הגורם: "כן נעשתה פה דרך, אבל זה רחוק מלהספיק".
"הבעיה היא שהחרדים לא סומכים על הצבא", אומר עסקן חרדי, "עבורם זה סוף העולם. יותר הגיוני לשלב אותם במסגרות אזרחיות. בכל מקרה, נדרש פה פתרון יצירתי". אחד מהפתרונות המוצעים, שצפוי להיכנס כסעיף בהצעה שתעלה להצבעת הממשלה, הוא גיוס חרדים למשטרה, כמו גם למג"ב, שירות בתי הסוהר וכבאות.
מי שדוחף את הרעיון הוא השר איתמר בן גביר, שנהנה מפופולריות בקרב צעירים חרדים, ופיילוט לשילוב לוחמים חרדים במג"ב כבר החל. "גם החרדים מבינים שצריך שינוי במדיניות", אומר גורם במשטרה. "הצבא נתפס כחלק מההוויה החילונית-ציונית, בעוד המשטרה נחשבת כמקום פחות מאיים ויותר מסורתי מהצבא".
גורמים במשטרה מספרים שאת השינוי המשמעותי ביותר ניתן לראות בכיתות הכוננות שהוקמו ביישובים חרדיים כמו בני-ברק ואלעד, ובקרב קהילות חסידיות כמו גור. על פי הנתונים, יותר מאלף חרדים משולבים כיום בכיתות כוננות, חלקם כשירות לאומי אזרחי, ועוד כ-300 חסידים ממתינים להשתלב בהתנדבות. "אם אתה משרת במשטרה בתחנה שהיא חלק מהקהילה שלך", אומר הגורם, "במובן מסוים אתה שומר על הבית ואת זה אפשר לשווק במגזר".
במשטרה נותנים כדוגמה מוצלחת את קורס החוקרות החרדיות: "זיהינו שבמקרה של אלימות במשפחה, יש הרבה פחות תלונות של נשים במגזר החרדי, כי המשטרה נתפסה כמקום שלא מספק מענה בעולם שלהן. פיזור החוקרות בתחנות שבהן יש ריכוזים של אוכלוסייה חרדית זו הצלחה פנומנלית, אפילו יש רבנים שמתייעצים איתן ומפנים אליהן מקרים, זו מהפכה שהתחילה מלמטה".
במשטרה גם נותנים כדוגמה את רס"מ אליהו מיכאל הרוש ז"ל, השוטר החרדי שהיה הראשון שיצא מתחנת שדרות ב-7 באוקטובר כדי להילחם במחבלים ונפל בקרב. אלמנתו משרתת כחוקרת בתחנת נתיבות.
"במשטרה יש היום 5,000 תקנים פתוחים", אומר גורם בכיר במשטרה. "ברור שיידרשו התאמות ועבודת מטה נרחבת, אבל כבר היום יש עשרות שוטרים חרדים שמשרתים במלחמה בשלל תפקידי ליבה. לחלקם אנחנו אפילו מאפשרים לא ללבוש מדים, כדי שירגישו בנוח".
מי שמצנן את ההתלהבות הוא בכיר במגזר החרדי, שמעורב בחוק הגיוס: "שילוב חרדים במשטרה זה טוב ויפה, פתרון שיכול לשלב אותם בחברה בטווח הארוך, אבל זה לא עונה על הצורך הדחוף והבהול בצבא לחיילים".
מלשכת השר בן גביר נמסר: ״תנאי לכל גיוס חרדים הוא שיח משותף ובניית מסלולים מתאימים. ניגוח וכפייה יביאו רק לתוצאה הפוכה. השר פועל לקידום מסלולים אלו כבר בטווח הקרוב״.
