"האתגרים למשק הישראלי התחדדו. הנטל הביטחוני הכבד, שצפוי להיות מושת על הציבור בשל המלחמה, ידרוש משאבים ציבוריים לא מבוטלים והעלייה בסיכונים הגיאו-פוליטיים של ישראל מגדילה את עלויות המימון. לנוכח זאת על הממשלה לוודא שהתקציבים בשנים הקרובות יהיו מוכוונים לצרכים החשובים ביותר הניצבים בפני המשק. יתר על כן, חשוב לצמצם תקציבים שעלולים יהיו לפגוע בתמריצים של שילוב אוכלוסיות חדשות בשוק העבודה ובמטרות ארוכות טווח נוספות".
את האזהרה הזאת מדגישים כלכלני בנק ישראל בדוח השנתי של הבנק המרכזי שהתפרסם אתמול ושכולל סקירה נרחבת על המשק הישראלי לפני המלחמה ובמהלכה ומונה בעיקר את הפעולות הרבות והמיידיות שעל הממשלה יהיה לבצע אחריה, כדי לייצב את המשק הישראלי אחרי משבר המלחמה הקשה שנכפתה על ישראל ב-7 באוקטובר.
כולם חייבים לעבוד
בבנק ישראל מדגישים את הצורך הדחוף לשוויון בנטל הביטחוני, וגיוס החרדים לצבא, כדי להפחית את המעמסה על שאר הציבור ולצמצם את הפגיעה הקשה במשק עקב הארכת השירות הסדיר ושירות המילואים. בנק ישראל מתריע באופן חד-משמעי שיש לשלב לאלתר לימודי ליבה בישיבות כדי שתלמידיהן יוכלו לרכוש מקצוע ולהשתלב בשוק העבודה. זאת כאשר גם הנשים הערביות וגם הגברים החרדים חייבים להשתלב בעבודה בישראל באחוזים גבוהים בהרבה.
בהקדמה לדוח, שהוגש לממשלה, קובע נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כי "מלחמת חרבות ברזל נתנה את אותותיה גם בכלכלת ישראל ויצרה הבחנה חדה בין ההתפתחויות במשק ובמדיניות הכלכלית בשלושת הרבעים הראשונים של שנת 2023 לאלו ברביע האחרון". הנגיד קורא "להקים בהקדם ועדה בהשתתפות גורמים ביטחוניים ואזרחיים, שתמפה את צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תוכנית תקציבית רב-שנתית הולמת שתביא בחשבון את כל ההשלכות על המשק".
אולם, הנגיד קובע ומזהיר כי גם אם יוחלט על הגדלה נוספת של תקציב הביטחון, מעבר למה שכבר סוכם, היא חייבת להיות מלווה בהתאמות תקציביות (קרי: קיצוצים בתקציבים אחרים – ג.ל.) "אשר לכל הפחות ימנעו עלייה של יחס החוב הציבורי לתוצר לאורך זמן".
בדוח מוקדש פרק מיוחד וחשוב ביותר לאתגרים העומדים בפני המשק לאחר המלחמה וההשלכות המתמשכות על כלכלת ישראל, בעיקר על צד ההיצע, ומזהירים מהנזקים שעלולים להיגרם אם לא תהיה הקפדה בנושאים מהותיים: שינוי בתפיסת הביטחון יביא לגידול משמעותי של תקציב הביטחון. חשוב יהיה לבחון את היקף ההגדלה של תקציב הביטחון באופן קבוע גם מול המשמעויות האזרחיות והכלכליות. תוספת הוצאה ביטחונית תחייב את הגדלת מקורות ההכנסה של הממשלה (קרי: העלאות מסים – ג.ל.) או פגיעה בהוצאה האזרחית בישראל (קרי: קיצוצים בתקציב – ג.ל.). שני הדברים עלולים להעיב על פוטנציאל הצמיחה של המשק.
פגיעה בהצע הדירות
בבנק ישראל מבהירים כי השפעת המלחמה על היצע הדירות צפויה להיות ממושכת מפני שענף הבנייה סובל ממחסור חמור בעובדים עקב איסור העסקתם של עובדים פלסטינים, שלפני פרוץ המלחמה היוו כשליש מסך המועסקים בענף, והעובדה שההצהרות להבאת עובדים זרים בהיקף מספק עדיין לא נשאו פרי.
הנגיד פרופ' אמיר ירון: "להקים בהקדם ועדה בהשתתפות גורמים ביטחוניים ואזרחיים, שתמפה את צורכי הביטחון בשנים הקרובות ותגבש תוכנית תקציבית רב-שנתית הולמת"
