1. ר' הוא לוחם ביחידה מסווגת. פגשתי אותו בבית חולים. הוא בשיקום קשוח. בחמישי שעבר היה לו ניתוח נוסף, ארוך. ניתוח מספר שבע. הוא ילד מתוק ויפה שנלחם ב-7 באוקטובר בקרב מטורף שעוד יגיע הזמן לספר על אודותיו, רק אומר כעת שהיו בו בני ערובה ושעל כל לוחם שלנו היו כשלושה מחבלים שלהם. היה רגע בקרב שבו ר' חשב שהוא מת. הוא שכב על הקרקע כשמטרים ממנו חמישה מחבלים. הוא ירה בהם בכוחותיו האחרונים, אבל לא היה יכול להזיז את רגליו. הוא סיפר לי שהרגיש שני דברים ברגע הזה: צער שלא יראה יותר את אחיינו בן השנה, אחיין שהוא מאוד אוהב; וכאב עצום על כך שמותו יכאיב לאמו. כשהתעורר בבית חולים, הדבר הראשון שאמר זה "סליחה, אמא. אני מצטער שאת צריכה לדאוג לי כל כך".
בשיקום ר' התחיל לצייר לזכר חברים שאיבד. הוא מצייר ברגש ובעדינות. יש לו עמוד מיוחד באינסטגרם שפתח, ואשמח שתעקבו אחר הציורים שלו (vibe.inks).
הזמנתי אותו להופעה. כשהגיע סיפר לי שבדרך, כאשר היה במונית שלקח מהשיקום (לנהוג הוא כרגע לא יכול), ראה בחור חרדי הולך מהר על הכביש. והוא לא היה יכול שלא לשאול את עצמו איך זה שבעוד הוא לא מסוגל ללכת, בגלל שהיה בכוח פריצה מיוחד שנכנס לתופת להציל אנשים שלא הכיר אבל ראה בהם את אחיו, החרדי הזה, שנראה לו בן גילו, לא חושב אפילו להתגייס. הוא לא דיבר בכעס או בשנאה. באמת שלא. הוא שאל אותי את זה בעצב. הוא הביט בי במבט מתוק ודואב ושאל: "חנוך, תסביר לי, איך זה יכול להיות?"
2. לא הייתה לי תשובה עבורו. מה אתה יכול לומר לבחור צעיר שמנסה להשתקם מפציעה קשה על שאלה כזו?
תראה, אמרתי לו, הכעס שלך לא רק מובן. הוא גם מוצדק. העובדה שצעירים חרדים לא מתגייסים פשוט מדהימה בחוסר הצדק שלה, גם אלה שיושבים במחנה יהודה מדי ערב בבטלה, אבל גם אלה שלומדים תורה. אני מגיע ממשפחה של רבנים ששירתו בצבא, אני מגיע ממגזר שבו כל תלמידי החכמים נטלו חלק במלחמות ישראל. לא רק שזה לא פגע בלימוד התורה שלהם, זה עשה את ההפך. מסירות הנפש שלהם חיזקה את אמונתם. אבל אני מציע לך, ר' אהוב, לזכור שכשאתה עומד מול הפרט, כשאתה רואה חרדי ברחוב, הוא בעצם לכוד בתוך הסיפור הזה. אם הוא יתגייס, יש מצב שהוריו לא ידברו איתו יותר. יש אפשרות שהוא יפגע בשידוך של אחיותיו. כדי ללכת לצבא הוא צריך כוחות נפש אדירים, ולא לכולם יש כוחות כאלה.
את הכעס שלך, ר' היקר, שמור לפרנסי המגזר הזה, לעסקני הישיבות וגם לכל מיני חרדים מודרניים שעובדים בתקשורת, ובמקום לאתגר את המקום שממנו הם באים, בוחרים לאתרג אותו, למרות שבתוכם הם מבינים שזו חרפה.
3. בשנות ה-20 המוקדמות של חיי, כאשר כתבתי בירחון המתנחלים "נקודה", העברתי ביקורת פנים-מגזרית. מה שהיה חשוב לי זה לתקן ולהעלות דברים שקשורים בבית שבו גדלתי, בכור שבו נחצבתי. היה לי ברור שזה תפקיד הרבה יותר משמעותי מלעסוק בחנופה ובהרמה עצמית. בין היתר אני חושב שחוללתי שינוי בנושאים חינוכיים, כמו מה קורה בפנימיות ועוד כל מיני נושאים שברמה המגזרית היו די חשובים. ואני שואל את העיתונאים החרדים: מה קורה איתכם, בעצם? למה אתם (לא כולכם, אבל רבים מכם), משמשים כיחצנים חלולים של המקום שממנו אתם מגיעים? אתם הרי מכירים טוב מאיתנו את העוולות, את הכשלים, את האבסורד. באמת אין לכם תשוקה לתקן ולשנות את זה? אתם באמת מעדיפים לדקלם סיסמאות נבובות, במקום לעזור לחולל שינוי מבורך שבתוככם פנימה אתם יודעים כמה הוא צודק?
4. מי שמנסה לעקוב אחר התשובות של המסבירנים החרדים לנושא הגיוס יקבל סחרחורת: למה אתם לא פונים לערבים (אתם באמת רוצים להיות בקבוצה של אחמד טיבי במלחמה הזו?); למה נזכרתם עכשיו (כי מעל 500 חיילים נהרגו, וחסרים לוחמים, מה דעתכם על זה?); אבל אנחנו הולכים לזק"א (מעטים מכם בזק"א, וגם הם מתנדבים שם בכמות שלא מתקרבת לשירות צבאי); יש תהליך איטי שאתם הורסים (אין. קיווינו שיהיה, אבל זה לא קורה); אנחנו בני שבט לוי (ראשית, מי קבע? ושנית, למלחמת מצווה כולם צריכים לצאת); ועוד שלל חצאי אמיתות שגרועות משקר.
מי שרוצה להבין לאן אנחנו עלולים להידרדר בעידן הפוסט-אמת, מוזמן לצפות בדוקו המדהים "האמת נגד אלכס ג'ונס". מדובר במגיש תוכניות רדיו עצמאי מטורלל למדי, שצבר עם השנים מיליוני אוהדים. לאחר אירוע הירי ההמוני הנורא בבית הספר בסנדי הוק, החליט ג׳ונס שמדובר במשהו שלא קרה ובעצם בוים כדי לפגוע בנושאי הנשק בארה"ב. הסרט מלווה תביעת דיבה שהגישו הורי הילדים שנרצחו באותו אירוע ירי נגד ג׳ונס. זו חוויה עוצרת נשימה לראות באיזו קלות מדהימה ממציא ג'ונס אמת חלופית וכמה קל לו להפיץ תיאוריה מופרכת ברשתות החברתיות, כשמדובר במקרה עם אין-ספור עדים, עם ילדים מתים ומשפחות שכולות.
בין היתר זהו סרט עוכר שלווה בגלל הנתון המדהים הבא: 24 אחוז מהאמריקאים מאמינים לתיאוריה של ג'ונס. כיוון ששטפו את מוחו ללא הרף, כל אמריקאי חמישי חושב שאירוע ירי המוני שהתרחש בבית ספר - פשוט לא קרה. זה מספר מבהיל של אנשים שקוראים ליום לילה ולחושך אור. הצפייה בסרט הסעירה את נפשי, כי אני באמת יכול לראות את ישראל, אם לא נתעשת עכשיו, מגיעה למצב הנורא הזה בעוד עשור. אם לא יהיו מספיק אנשים שייאבקו על האמת, זה יהיה גורלנו.
אגב, לאחר מאמץ משפטי ונפשי חסר תקדים שארך שנים ג'ונס הפסיד, וחויב לשלם למשפחות מאות מיליוני דולרים. אלא שנכון להיום, הוא הוכרז כפושט רגל ואיש לא קיבל את כספו, בעוד ג'ונס עצמו ממשיך לשדר בערוצי יוטיוב שונים ללא הפרעה.
5. שתהיה לך רפואה שלמה, ר' אהוב. תודה ששירתָּ את המדינה. את התקציבים שהמדינה אולי לא תעביר בקרוב לתלמידי ישיבה שלא התגייסו, צריך להעביר לך ולחבריך, כדי שיהיה לכם כל מה שאתם צריכים כדי להבריא את הגוף ואת הנפש. שבת שלום.
