חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch Ratings) הודיעה אתמול כי היא מורידה את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל מיציבה לשלילית, אולם נמנעה מלהוריד את הדירוג עצמו בשלב הזה והותירה אותו על רמה של A+. בכך הוסר "המעקב השלילי" מלפני חודשים אחדים וכעת התחזית הופחתה מ"יציבה" ל"שלילית".
עם זאת החברה נמנעה מהורדת הדירוג עצמו, בניגוד לחברת מודי'ס, וזאת בתקווה שהכלכלה הישראלית תנוהל באחריות חרף המלחמה, הגידול העצום בגירעון החזוי השנה והגידול ביחס של החוב לתוצר. גורמים ממשלתיים אמרו ל"ממון" כי מסעות השכנוע בשבועות האחרונים של בכירי משרד האוצר ובראשם החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, הצליחו למנוע את הורדת הדירוג עצמו.
כעת ממתינים בישראל להודעת חברת הדירוג השלישית, הגדולה בעולם, סטנדרד אנד פורס, כאשר עדיין קיים חשש שחברה זו תוריד את דירוג האשראי של ישראל.
לדברי כלכלני חברת פיץ', הסיכונים הגיאופוליטיים הקשורים למלחמה בעזה נותרו גבוהים וקיים סיכון להסלמה נוספת, אולם החברה סבורה שהסיכונים לפרופיל האשראי התרחבו וייקח זמן רב יותר להעריך את השפעתם, ועל כן החליטה החברה על הסרת "המעקב שלילי".
לדברי החברה, הסיכונים להרחבת הסכסוך הנוכחי, כך שיכלול עימות צבאי נרחב עם גורמים נוספים באזור, בהם חיזבאללה, קבוצות מיליטנטיות אזוריות אחרות ואיראן, ולאורך תקופה ממושכת יותר, נותרו גבוהים. אף שזה אינו תרחיש הבסיס של החברה במסגרת החלטתה. "הסלמה בקנה מידה גדול, בנוסף לפגיעה בחיי אדם, עלולה להביא להוצאה צבאית משמעותית נוספת, להרס של תשתיות, לשינוי מתמשך בסנטימנט הצריכה וההשקעה ובכך להוביל להרעה משמעותית במדדי האשראי של מדינת ישראל", נאמר בהודעת החברה.
הדוח מציין בעיקר כי המלחמה והשיבושים הכלכליים הנלווים לה הביאו לירידה של 6.6% בהכנסות ממסים בשנת 2023 ובמקביל לעלייה של 12.5% בהוצאות אשר נבעה מצעדי סיוע לאלו שהושפעו מהלחימה ומההוצאות הצבאיות. הגירעון בשנת 2023 הגיע לרמה של 4.1% מהתוצר וזאת בהשוואה לתקציב המקורי שבו נקבע גירעון מתוכנן בשיעור של 0.9% תוצר.
החברה צופה גירעון בשיעור של 6.8% תוצר בשנת 2024, גבוה במקצת מתחזית התקציב.
בשנת 2025 החברה צופה גירעון תקציבי בשיעור של 3.9% תוצר. תחזית זו מביאה לידי ביטוי את הערכת החברה לירידה הדרגתית בהוצאות הצבאיות הקשורות במלחמה לצד עלייה קבועה של 0.8% תוצר בהוצאות הביטחון בהשוואה לתקציב 2023.
העלייה בחוב הממשלתי תוריד את הגמישות הפיסקלית ותעלה את הוצאות הריבית.
