במשרד האוצר ובבנק ישראל נשמו לרווחה כאשר התברר שחברת הדירוג השנייה המפרסמת דוח מיוחד על המשק הישראלי בעת מלחמה, פיץ', לא הורידה את דירוג האשראי עצמו אלא רק את תחזית הדירוג מיציבה לשלילית.
אולם, למרות האבן שירדה מהלב הפיננסי, לפחות זמנית, זאת חצי נחמה. הדוח של פיץ' אינו מבשר טובות, הוא כולל שורה של נתונים שליליים על המשק הישראלי ומובעת בו דאגה רבה פן חלילה ישראל תסתבך עוד, אחרי 7 באוקטובר, הן בכניסה לרפיח והן מהתעצמות הלחימה בגבול לבנון, הסתבכות שצפויה להוביל בוודאות למימוש התחזית השלילית של החברה ולהורדת דירוג מהירה של מדינת ישראל.
נראה שאת השבחים יש להעתיר הפעם דווקא על בכירי משרד האוצר, בראשות החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, שהצליחו למנוע מחברת דירוג שנייה להוריד את דירוגה של ישראל, למרות שמצבה של קופת המדינה חמור למדי והוצאות המלחמה, שסיומה טרם נראה באופק, עצומות.
בחברת הדירוג לא הספיקו להתייחס לתחזיות החדשות של משרד האוצר, שהגירעון בתקציב עלול לזלוג מהצפי לשיעור גבוה של 6.6% לתחזית החדשה של גירעון עצום ורב עוד יותר שיגיע גם ליותר מ-8%.
גם העלייה בשיעור החוב מהתוצר הישראלי הייתה אמורה להדאיג את כלכלני חברת פיץ', כפי שהדאיג את כלכלני חברת מוד'יס, שהורידה לפני שבועות אחדים את דירוג האשראי של ישראל. אולם, נראה שעובדה אחת מיטיבה בעניין הזה עם ישראל: למרות עליית שיעור החוב ועלות המלחמה, שחזויה כרגע ל-270 מיליארד שקל – מדינת ישראל עתירת החובות בכמעט 76 שנותיה, מעולם לא פיגרה בהחזרת חוב, בניגוד למדינות כמו יוון ואיטליה.
הדוח של פיץ' מעורר במשרד האוצר תקווה שגם חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם, סטנדרד אנד פור, לא תוריד את הדירוג, אולם כפי שמתברר, מהסתירה בין החלטות מוד'יס לפיץ', העצמאות המלאה לקבל החלטות קיימת בחברות הללו והן לא "מעתיקות" זו מזו את הדירוג באופן מוחלט.
יחד עם זאת, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כבר התבטא השבוע כי למעשה בעולם הפיננסי ישראל כבר מתומחרת כבעלת דירוג ברמה של B ולא של A, ומכאן ניתן להסיק כי אי-הורדת הדירוג על ידי פיץ' הוא יותר משום מחווה למשק הישראלי, שמגלה זה שנים יציבות ואחריות, מאשר אמירה לעולם המלווים כסף לישראל להימנע מלהעלות לישראל את הריבית על הלוואותיה החדשות.
