העונה הנוכחית של "מאסטר שף" מאוד קרבית. זה לא שהתוכנית עוסקת חלילה באיזושהי צורה בדבר הזה שמתחולל כבר חצי שנה מחוץ למטבח הטלוויזיוני: הצילומים התקיימו לפני 7 באוקטובר. אבל באופן די סמלי, המילה "קרב" בולטת דווקא עכשיו ב"מאסטר שף", כשקרבות אמיתיים גובים את חייהם, גופם ונפשם של בני אדם אמיתיים. עד אתמול, למשל, לא פחות מארבעה פרקים נקראו על שם "קרב" כלשהו: "הקרב על הטחינה", "הקרב על העגבנייה המושלמת", "קרב המנות התאומות", "קרב האננסים". מזל ש"קרב סכינים" כבר בוזבז על תוכנית נשכחת (שגילתה את אסף גרניט) מלפני 15 שנה.
הדיסוננס התחדד עוד יותר אמש, כשה"קרב" השתלב עם עיוות לשוני אחר שצמח במסגרת אובדן השליטה של תרבות הבליסה המקומית: השימוש ב"מושחת" כדי לתאר אוכל מענג כפי שהוא לא בריא. לאורך היום שודרו בקשת אינספור פרומואים לקראת פרק "הקרב המושחת". בתוכניות האקטואליה דיברו כרגיל על כל הנושאים הקשים ביותר, אבל בפינה השמאלית העליונה של המסך הבטיחו את "כל מה שנמתח, נוטף, מוקרם, מושחת – מותר. אבל רק מנה אחת מנצחת".
גם בימים יותר נורמליים, הייתה מידה לא מבוטלת של אירוניה בכך שה"שחיתות" בישראל מקושרת יותר עם טיגון בשמן עמוק מאשר עם וירוס שמחריב מדינות. חולשתן של מערכות האכיפה, שכבר לא מנהלות חקירות שחיתות גדולות (או שאולי ישראל הפכה לאומה הנקייה בתולדות האנושות), מתכתבת היטב עם ה"כל מה שמושחת - מותר" של "מאסטר שף": שניהם מייצגים קיום שבו "אכול ושתה כי מחר נמות" הוא תפיסת עולם.
אתמול זה כבר הגיע לממדי אבסורד, לאור האירוע המחריד שבו כטב"ם של צה"ל ירה (ויותר מפעם אחת) והרג שבעה מתנדבים של ארגון המטבח העולמי המרכזי בעזה. עם כל הכבוד לאווירת ה"מלחמה, קורה" ו"שיט, העולם" שבלטה בסיקור הישראלי, מדובר באסון שאמור לזעזע את אמות הספים: אלו אנשים מעוררי השראה, שלקחו על עצמם לחלק מזון וסיוע הומניטרי באזור שאמנם שורץ טרוריסטים מתועבים של חמאס וג'יהאד, אך הוא גם מוכה אסון ונמצאים בו חפים וחפות מפשע שצריכים לאכול משהו מלבד פצצות וחורבן. מבחינת ילדים וילדות ברצועה לא אלוהים מוציא לחם מן הארץ, אלא עובדי הסיוע הללו.
והנה, בחלוף כמה שעות, אחרי שדובר צה"ל הכריז על "אירוע חמור" וראש הממשלה דיבר על "מקרה טרגי" של "פגיעה לא מכוונת", אפשר לעבור באלגנטיות ממצוקת הרעב של עזה לחגיגת הגרגרנות של קשת. בתפריט: עוד "קרב" והפעם הוא אפילו "מושחת". ככה זה ב"מאסטר שף": לא עוצרים, עד לריקבון המוחלט.
בקטנה
בכותרות השעה שבע בערב עדכנה קרן אוזן את הצופים והצופות של חדשות כאן, שמתנדבי המטבח העולמי המרכזי "נהרגו בשגגה, ככל הנראה על ידי צה"ל". כלומר, לא מספיק שכבר שעות קודם דובר צה"ל לקח אחריות ואפילו ראש הממשלה טרח להצטלם ביציאתו מבית החולים כדי להביע צער: עם כל הכבוד להם, אצל אוזן התקרית עדיין חסתה תחת הערפל של "ככל הנראה". אולי עד שיגיעו תוצאות התחקיר היא תשתכנע.
