קשה לחשוב על סיכום הולם יותר של הטלוויזיה הישראלית מאשר יממה שבה בכל טריליון משדרי האקטואליה נאמר בין 100 ל-200 פעם בשעה "לקחת דברים בפרופורציות", "להרגיע" ו"אין צורך בפאניקה". ואכן מה יותר פרופורציונלי, מרגיע ומחסן מפני פאניקה מאשר להיות חלק מאומה שבה הערוצים המרכזיים מתפקדים כערוצי חדשות עם הפוגות לריאליטי, בין אם זה בימי "שגרה" או "שגרת מלחמה". אז עכשיו, כשהמצב באמת קשה ואפילו אפליקציית הניווט הלאומית משובשת כדי שהאיראנים לא ישלחו כטב"מים לבדוק את הגלידרייה של אייל שני, יושבים פרשנים ומבקשים מהקהל, אנשים שכבר חצי שנה הדיאטה שלהם כוללת לפחות שלוש ארוחות חרדה ביום, לא להשתגע. כן, נשמע כמו תוכנית שתעבוד מצוין.
1 צפייה בגלריה
yk13873033
yk13873033
(להירגע? טוב שאמרתם! מתוך חדשות קשת)
אבל מה שהיה מגוחך במיוחד הוא הרצון של פרשנים להוריד את מפלס ההיסטריה באמצעות ניתוחים כגון "לאיראנים אין אינטרס" וכד'. ובכן, כל מי שנשם לפני 7 באוקטובר ידע לדקלם שגם לחמאס "אין אינטרס" לבצע טבח המוני שגרם לישראל לצאת למלחמה, שכרגע יותר קרובה להסתבכות אסטרטגית מאשר לניצחון מוחץ. זה לא אומר שאין היגיון בתיאוריה: פשוט הסיכויים שדווקא היא תסדיר את הנשימה אינם מהמשופרים.
למעשה, מכאן נובע גם הזעם המהותי על דברים שאמר ראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה, לבכירים באגף המודיעין, כלומר מלבד העובדה שהוא הצליח לחלץ מעצמו טקסט שלא נפתח במשפט "אני הולך הביתה ולא יוצא ממנו". חוץ מהשימוש המדהים בביטוי "אמרתי לכם" (ועוד "לא פעם ולא פעמיים"!), חליוה הצהיר ש"לא בטוח שהרע ביותר מאחורינו ואנחנו לפני ימים מורכבים". עיקר הביקורת על חליוה נגע להעברת מסר עמום מדי בזמנים עצבניים מאוד, שאין שום דבר לעשות איתו מלבד לוודא שיש די והותר קלונקס בארון התרופות.
אולם יש פה רובד נוסף ועמוק יותר: "לא בטוח שהרע ביותר מאחורינו" זה לא רק כסת"ח חסר רגישות אלא תיאור מדכדך של ישראל הפוסט-טראומטית בעקבות 7 באוקטובר – זהו עידן שבו "הרע ביותר" הוא תמיד ברירת המחדל ו"ימים מורכבים" הם למעשה שנים ארוכות, אם לא עשורים, שבהם מעת לעת ההרגשה תהיה כמו אתמול, שישראל אינה מדינה חזקה עם אתגרים רציניים אלא רולטה בלתי נגמרת ושרירותית לחלוטין של מוות אלים. לכן כל הזיעה שנשפכה אתמול על הנמכת להבות הפחד הייתה יעילה כמו לרוקן את הים עם כפית. מי שניסה אתמול "להרגיע" לא מבין שלפני חצי שנה המדינה כשלה לא רק במשימה הבסיסית ביותר של הגנה על חיי אזרחים ואזרחיות; היא גם אפשרה לחמאס לייבש את הנפט הישראלי: ההדחקה.