לפני הכל צפירת הרגעה לכל מטיילי הכורסה. מבחינת טיולים במרכז חבל אאוסטה, אינכם מפסידים דבר. באחריות. כל שבילי היערות היפהפיים, כל מעברי ההרים ודרכי המטיילים, חסומים וסגורים, ועטורי שלטים של "דמכם בראשכם ועל אחריותכם", כאילו שנסראללה מתכנן לפרוץ עכשיו להר הנידח שלנו עם חבריו בגלימות שחורות.
הסיבה כאן היא שלגים ספונטניים שמתרבים שוב מיד לאחר פינוי הדרכים. כמו למשל במעבר סן ברנרד הקטן, אותו כביש עוצר נשימה העובר ברכס המון בלאן ומחבר בין איטליה לבין צרפת, השביל המרהיב אל ואל וני (Val Veny) שליד העיירה הזוהרת קורמאייר. חבל שאין התראה בגוגל שתרגיע את התייר הנזעם שבודק מסלולי נסיעה.
כל השכיות הללו, ועוד רבות, ממתינות בסבלנות. הסירו דאגה. ובלבד שיהיו מלוות בבשורות שכולנו מייחלים לשמוע.
מאסטר שף זה כאן!
בינתיים הבית שלנו נפוח מגאווה וגם מרוחות קוטב: "בדיוק בשביל זה אני פה! וגם האח הגדולה שילד קטן יכול להדליק, ובלי שום שכן שינזוף בכם על העשן. להפך. הארובות אצל כולם פועלות במרץ".
טוב, אל תבלבל במוח. באנו לתעד מקומות חדשים, והנה המסעדה Le Sablier המופלאה שב-St. Denis ששוכנת בראש גבעה, אינה מתמסרת להגעה. בימים אלה המסעדות מסתגרות יותר מתמיד.
ומה עם האח בבית שלנו? זאת בדיוק השעה להדליק אותה ולבהות בפסגות מושלגות מתוך הסלון החמים, ומה עם הקמין הסורי השחור במטבח שכאן קוראים לו 'סטופה'? הוא זול ממש והיה מפשיר גם את פסגת המון בלאן לו רק היו מאפשרים לו. אז מה אם אחרי ניקוי הסטופה כולנו נראים כמו שמלת השבת המפויחת של חנהל'ה? “כל המטבח אצלך עטור שלווה ופיח עולמים”.
"תעשי טובה, תרגיעי. הרי את יודעת, ובדיוק כמוני, שבתוך שניות יהיו כאן ארתורו, השריף של הכפר, ובנו החזק סטפאנו, חמושים במגפיים, דליים ואיתים ויקרצפו עבורכם את הסטופה המזהמת והזוממת. יותר טוב שתודי לקב"ה שלכם שזימן לכם שכונה איטלקית עם שכנים טובי לב ומזג".
אין מה לומר, הוא צודק. טוב הלב והסבלנות האין-סופית של המקומיים מותירים אותנו פעורי פה. הם ממתינים עם חיוך סבלני כדי לעזור לזרים שנקלעו לחו”ל אמיתי.
תודה גדולה וקידה קטנה
כשמדובר בעזרה ככה סתם כי צריך, האיטלקים דומים לנו. רובם יעזבו הכל ויתייצבו. כי צריך. הנה משהו קטן להמחשה: אני מומחית בנפילות והקפדתי ליפול גם בסופר המקומי. 20 זרים התייצבו כחיילים לסייע, ובעלי הסופר הציעו לי, על הרצפה, יין וגראפה. הרופא התעקש לצלם את הקרסול בבית החולים. נכנסנו לרכב ולהפתעתנו קפץ פנימה גם השכן ארתורו: “אני נוסע איתכם”, הוא הודיע. התנגדנו. ארתורו הוא חקלאי עמוס עבודה. הוא לא הקשיב: יש לי מין חוק כזה - הוא אמר - לא להרשות לזרים דוברי עברית להתייצב לבדם בבית חולים. כאן צריך השגחה. ארבע שעות וחצי, כולל נסיעות, הוא בילה בהשגחה רבתי עלינו. רעייתו התייצבה אצלנו עם סיר מרק.
קניידלך לאנשי הניוקי
פליצ'ינה, אשתו היפה של ארתורו, הזמינה אותי לשיעור פולנטה במטבח שלה. בכל ביקור למדתי חוק קולינרי נוסף. איך מכינים עוף שלם ברוטב עגבניות טריות ואיך מכינים טורטליני ברוטב תימין בר, ומרקחת משמש מהגן עם רוזמרין.
הפעם גמלתי לה אני.
חבל שאינכם פה כדי לצפות בארשת פניהן הנדהמות של פליצ'ינה, מנהלת הכספים לשעבר של המועצה, ולורנה, שומרת הבית המופלאה בהיעדרנו הממושך, ורוברטה מהבנק וסימונטה הספרית והציירת, שתובעת סדנה ישראלית מלאה! ועכשיו! ומי אנחנו שנקמט את הבטחתנו? ומה יותר מתאים מגלגול קניידלך?
המנה הזאת זרה להם והם יסיימו את כל הסיר ויבקשו עוד.
איך מכינים? בקלות: מצטיידים בשתי שקיות תערובת קניידלך. מכל שקית תפיקו 18-15 כופתאות מגרות. מתרגמים את ההוראות לשפה שהמארחים מבינים. ועכשיו מתארגן בילוי.
המארחים מכינים מראש כל מרק ירקות או ירקות עם נתחי בקר או עוף, ומתיישבים איתם לסדנת גילגול. האיטלקים יתגרו בכם שאלה בסך הכל ניוקי עם קמח מוזר שכדאי להוסיף להם פרמיג׳אנו. תתעלמו. גלגלו כל כדור שייצא מבריק, החליקו למרק והביטו במארחים צופים בכדורים המתנפחים.
אפשר לעבוד כך גם בארץ עם מארחים ישראליים שלא התברכו בהורים מקרקוב.
טיפים שעובדים מסדנאות ההר
1. מכינים פסטה פשוטה בפרמזן? לפני ההגשה הוסיפו לה פיסות קטנות של תמרי דקל נור מגולענים וחתוכים קטן וערבבו בעדינות.
2. אם אתם גרים באזור טבע - ורצוי טבע הררי - חפשו בצידי הדרך תימין בר. שטפו, יבשו בפיזור על צלחת, קצצו דק והוסיפו לתבשילי קדרה מכל סוג.
3. הוסיפו עלי תימין גם לעגבניות מגוררות וטריות עם מעט דבש ושמן זית וקיבלתם סלט קטן. אם תחממו הוא יתאים גם כרוטב פסטה.
4. כפית קפה נמס תשדרג כל תבשיל שמכיל הרבה בצל.
5. והיא גם תיטיב עם כל מרינדה של סויה ושמן זית לעוף בתנור.
6. שדרגו סלט קפרזה עם פיסות קטנטנות של עלי חרצית או סביון.
