אין הפתעות. הריבית הבסיסית במשק תישאר גם בששת השבועות הקרובים בשיעור של 4.5%, שהם 6.0% ריבית פריים. בכך שומר בנק ישראל על זהירות רבה במדיניות הריבית, לאחר שהיה חלוץ בעולם בהפחתה ב-1 בינואר של הריבית ברבע אחוז. בנק ישראל העדיף לא לקחת סיכונים מיותרים על רקע האווירה הביטחונית המתוחה בגבול לבנון ולקראת פעולה אפשרית ברפיח, ועל רקע הגירעון הגדול בתקציב המדינה שפורסם אתמול. כמו כן סביר שבבנק לוקחים בחשבון גם ההתייקרויות שצפויות מיד לאחר חג הפסח.
הנגיד פרופ' אמיר ירון אמר אתמול כי על אף השיפור ההדרגתי בפעילות המשק, נותרה כברת דרך עד להתאוששות מלאה של המשק. לדבריו "הוועדה מעריכה כי בעת הזו קיימים מספר סיכונים מרכזיים להאצה אפשרית באינפלציה: התפתחות המלחמה והשפעתה על הפעילות במשק, פיחות בשקל, המגבלות על הפעילות בענף הבנייה, ההתפתחויות הפיסקליות ומחירי הנפט בעולם. אינפלציה גבוהה מייצרת קושי מתגבר למשקי הבית והעסקים ופוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות. רמת הפעילות הכוללת במשק עודנה נמוכה מזו ששררה ערב המלחמה, אך הפעילות הכלכלית מסתגלת למצב וניכרת התאוששות מתמדת בחודשים האחרונים".
השארת הריבית על 4.5% לא הפתיעה את רוב החזאים, למרות שהאינפלציה ירדה כבר לשיעור שנתי נמוך מ-3%, הרף העליון של היעד שקבעה הממשלה, והיא צפויה להיות מתחת לרף העליון של היעד – 1% עד 3% - גם בחודשיים הבאים. הורדת ריבית בתקופה הזאת הייתה יכולה דווקא לסייע למשקי הבית, לחברות ובתי עסק בהחזרי ההלוואות הרבות שנטלו בעת המלחמה ובעיקר לנוטלי המשכנתאות. אולם נראה שבבנק ישראל עדיין מודאגים מסכנת האינפלציה ולא מרוצים מפעולות שמבצעת ממשלת ישראל לאחרונה, שעלולות להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת סטנדרד אנד פורס בעוד שבועות אחדים.
ל"ממון" נודע כי כלכלני חברת סטנדרד אנד פורס החלו את הפגישות שלהם עם ראשי המשק בישראל לקראת פרסום הדוח בתוך שבועות ספורים וקביעת דירוג האשראי של ישראל. במערכת הכלכלית בישראל מצפים להחלטה האם החברה תוריד את דירוג האשראי, כפי שעשתה חברת מוד'יס, או תסתפק בדוח שיבקר את המצב הכלכלי הנוכחי ויסתפק בהמשך התחזית השלילית, כפי שעשתה חברת פיץ'.
הפגישות של כלכלני החברה עם בכירי המשק הישראלי מתקיימות הפעם בזום, עקב מצב המלחמה באזור. הם ייוועדו בין השאר עם נגיד בנק ישראל, שר האוצר, החשב הכללי, ראש אגף התקציבים באוצר, בכירי משרדי הממשלה הכלכליים האחרים, מנכ"לי הבנקים הגדולים, ראשי המגזר העסקי והתאחדות התעשיינים ויו"ר ההסתדרות.
בנוסף יקבלו לידיהם כלכלני חברת הדירוג הגדולה, שהיא היחידה שטרם פירסמה דוח על כלכלת ישראל בשנת 2024, את כל הדוחות והנתונים הכלכליים שפירסמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד האוצר וגופים כלכליים גדולים במדינה. הדוח של החברה חשוב במיוחד, שכן הוא יהיה השלישי של חברת דירוג על ישראל חצי שנה לאחר פרוץ המלחמה. ב-25 באוקטובר, פירסמה חברת סטנדרד אנד פורס דוח ביניים שבו אישרה מחדש את הדירוג הגבוה של AA- לצד שינוי תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית". ב-14 בנובמבר פירסמה החברה נתונים שליליים על המשק הישראלי אך נמנעה גם אז מהורדת הדירוג הגבוה של ישראל. החברה צפתה אז גירעון של 5.3% בתקציב - אך הגירעון אליו נכנסה המדינה גבוה יותר.
גידול בהוצאות
אתמול פורסם כי הגירעון בתקציב המדינה הולך ומעמיק. בחודש מארס הסתכם הגירעון בסכום גבוה של 15 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 2.7 מיליארד שקל בלבד במארס 2023. מהנתונים שפירסם אתמול החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, עולה כי מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 26 מיליארד שקל. ב-12 החודשים האחרונים הגירעון המצטבר הגיע לשיא חדש של 117.3 מיליארד שקל, הגבוה בתולדות המדינה.
מהנתונים עולה כי הגירעון המצטבר בשנה האחרונה, עד חודש מארס, גדל בעוד 0.6% ועומד כבר על 6.2% מהתוצר, כאשר התחזית של האוצר לגירעון בשנת 2024 כולה עומד עומדת על 6.6% וכבר אין ספק באוצר שהגירעון החזוי ייפרץ כלפי מעלה.
בחודש מארס נרשמו הכנסות של 41.5 מיליארד שקל ומאז תחילת השנה הסתכמו ההכנסות ב-121.0 מיליארד שקל, לעומת 120.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. המדובר בגידול של 0.3%, כאשר האינפלציה בישראל עומדת על קרוב ל-3%, דהיינו שריאלית מדובר בקיטון ההכנסות.
באוצר מציינים כי לראשונה מאז דצמבר 2022 משתקף גידול מצטבר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במצטבר בהכנסות ממסים לעומת התקופה המקבילה אשתקד הגיע ל-1.3%.
בחודש מארס הוציאה הממשלה 56.5 מיליארד שקל ומראשית השנה עומדות ההוצאות על 147.0 מיליארד שקל, לעומת רק 106.5 מיליארד ברבע הראשון של שנת 2023. זהו גידול מצטבר של 38.1%.
אומדן הוצאות המלחמה, ללא קרן הפיצויים, מראשית השנה עמד על 27.6 מיליארד שקל ומפרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר הוא עומד על 52.5 מיליארד שקל. הגידול המצטבר בהוצאות הנטרול הוצאות המלחמה עומד על שיעור של 12.2%.
הגירעון הולך וגדל
הכנסות המדינה
121 מיליארד שקל
+ 1.3%
הוצאות
147 מיליארד שקל
+ 38.1%
גירעון
26 מיליארד שקל
6.2% מהתוצר
הוצאות המלחמה
52.5 מיליארד שקל
