בבנק ישראל לא רגועים מהמצב הביטחוני והכלכלי, ועדיין לא מוכנים להקל על העסקים ומשקי הבית בשיעורי הריבית. אי-הפחתת הריבית נובעת בראש ובראשונה מאי-הוודאות השוררת בישראל במלאת חצי שנה למלחמה. עדיין לא ברור אם תהיה עסקת חילופי שבויים וגם לא אם המתיחות הביטחונית בגבול לבנון תהפוך למלחמה. אבל לא פחות חשוב - לא ברור אם האוצר ימצא דרך לעצור את עליית הגירעון אל מעבר ליעד שהציעה הממשלה - 6.6%, ואם ומתי יתקבל הסיוע האמריקאי. גם ההתייקרויות שעליהן הכריזו כמה חברות במשק ואשר צפויות להיכנס לתוקפן אחרי החג עלולות להביא לכך שהאינפלציה שוב תנסה להרים ראש, בטח אם אליהן יצטרפו עוד יבואנים ויצרנים. אז כרגע בבנק מעדיפים לחכות ומי שהמשכנתה שלו חונקת, ייאלץ לחכות בסבלנות. לבנק ישראל יש דאגות אחרות על הראש. לפי שעה ישראל היא עדיין המדינה המערבית היחידה, למעט שווייץ, שהפחיתה את הריבית לאחרונה, ונראה שבנק ישראל לא רוצה להיות הראשון מבין המדינות המתקדמות, שם הבנקים המרכזיים טרם הפחיתו את הריבית והם נוקטים בזהירות יתר בעיקר משום שהאינפלציה טרם נרגעה. למעשה הפחתת הריבית היחידה עד כה בישראל נבעה אך ורק בשל המלחמה המתחוללת במזרח התיכון. הוצאות הממשלה בגינה עודן גבוהות. שעות אחדות בלבד לפני החלטת הריבית פירסם החשב הכללי במשרד האוצר את נתוני תקציב המדינה שגילו שהגירעון בתקציב כבר זינק לשיעור שנתי של 6.2% כאשר תחזית האוצר היא לגירעון של 6.6% בשנת 2024, שיעור שייפרץ קרוב לוודאי כלפי מעלה נוכח המצב הביטחוני שבכל מקרה לא ישתפר מאוד בעת הקרובה גם אם המלחמה תסתיים. המסקנה כעת היא שהמבוגר האחראי במשק הישראלי, הנגיד פרופ' אמיר ירון, ממשיך להיות גם "האח הגדול", המשגיח על המשק ועל הממשלה שלא ממש עושה זאת. התקציב הגרוע וחסר המעוף שאישרה רק לפני כחודש רק מבהיר שהנגיד יהיה חייב להמשיך להיות עם האצבע על הדופק מאחר והממשלה לא מבצעת שום צעד המגלה אחריות כלכלית ואשר משדר לציבור יציבות לחודשים הבאים.
הנגיד יהיה חייב להמשיך להיות עם האצבע על הדופק מאחר והממשלה לא מבצעת שום צעד המגלה אחריות כלכלית ואשר משדר לציבור יציבות לחודשים הבאים
