עם סרטון שמדמה את הפתיח של "הסופרנוס" הודיעה אתמול הפועל ירושלים כי זיו אריה חתם על חוזה לעונה הבאה, השישית שלו במועדון. זה היה שיתוף פעולה נהדר בין אחד המאמנים הטובים בליגה לאחת ממחלקות המדיה הטובות בליגה, שהמשותף לשניהם הוא שהם מפיקים את המיטב בתנאים די צנועים, ובעיקר עושים דברים בצורה שונה.
אחרי ה-0:2 על הפועל ת"א, משחק הליגה השמיני ברציפות ללא הפסד, ניתן לקבוע כי ירושלים תשחק גם בעונה הבאה בליגת העל. מבחינתה היא כבר בים, שישה מחזורים לסיום העונה, וזה הישג מרשים ביחס לכך שפתחה אותה עם שתי נקודות מ-27 אפשריות. השינוי קרה כי לירושלים יש מאמן מעולה, שקיבל גיבוי מההנהלה בתקופה קשה - ולא בפעם הראשונה - מה שנדיר מאוד בכדורגל הישראלי. ב-17 המחזורים האחרונים השיגו האדומים-שחורים 1.9 נקודות בממוצע למשחק, שווה לקצב צבירת הנקודות של באר-שבע.
אריה עושה זאת עם סגל עמוס צעירים ונטול זרים בולטים למעט סדריק דון, שהגיע למחלקת הנוער הנהדרת לפני כשנתיים. דון, אגב, משחק העונה בעיקר כקשר אמצע לאחר שתופקד אשתקד בכנף, וזו הברקה של אריה. הקבוצה נהנית מאוד מהיכולת של השחקן בן ה-19 להתחיל התקפות עם דריבל ולהרוויח כדורים במרכז המגרש בזכות המהירות שלו.
התוצאות של אריה העונה מרשימות כמעט כמו בעונה שעברה, שאותה סיימה ירושלים במקום הרביעי, כיוון שיותר נדיר להתחיל מזעזע ואז להשתפר בצורה כמעט פלאית מאשר להתחיל חזק ולסיים חלש. בכל מקרה, אלו שתי עונות מרשימות שמוכיחות כי הפועל ירושלים כאן כדי להישאר.
"אין על הבן שלי, שילמדו כל הקבוצות", כתבה אמו של אריה בשבוע שעבר בתגובה לפוסט של הפועל ירושלים לכבוד משחקו ה-200 של המאמן בקבוצה. אם מתעלמים מהנטייה שלו להתייחס בצורה מזלזלת לתקשורת לאחר הפסדים, אין ספק שהיא צודקת.
