בשלהי 2018 נשלח מכתב סודי ביותר מירושלים אל שלטונות קטאר בדוחא. תוכנו של המסמך כל כך מסווג, שאת כמות האנשים שראו אותו ניתן לספור עד היום על אצבעות יד אחת, ומעטים יודעים בכלל על קיומו. במכתב, מפציר הכותב במקבלי ההחלטות הקטארים להמשיך להעביר כספים לרצועת עזה. הוא גם מסביר שהעברת הכסף תוריד את המוטיבציה של ארגוני הטרור, תמנע משבר הומניטרי, וחיונית לשמירה על היציבות האזורית. על החתום: ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.
כשמדברים על הכסף הקטארי שהועבר לרצועה ואיפשר לחמאס להפוך מארגון טרור שולי לאימפריה עם גדודים, מטרו של מנהרות וכוח אש של צבא קטן, צריך להבחין בין שתי תקופות. בראשונה, בשנים 2007-2014, ממשלת קטאר מימנה את חמאס כראות עיניה, הרחק מכל פיקוח ובקרה בינלאומית. בשנייה, מאז 2014 ועד היום, המימון הקטארי נעשה בתיאום עם ישראל וארה"ב.
1 צפייה בגלריה
נתניהו ומנוצ'ין בירושלים ב־ 2021 . הידיד האמריקאי נרתם למאמץ
(צילום: Emil Salman / AP)
מבצע צוק איתן בקיץ 2014 היווה את נקודת המפנה בשיטת ובהיקף הזרמת הכספים. אחרי המבצע החליטו ארה"ב, האו"ם, קטאר וישראל על הקמת מנגנון חדש, שבמסגרתו ממשלת קטאר תסייע לעזתים בסכום של 30 מיליון דולר בחודש. עשרה מיליון דולר יועדו לרכישת דלק מישראל עבור הפעלת תחנת הכוח ברצועה, עשרה מיליון דולר למימון משכורות עובדי הממשלה ועשרה מיליון דולר עבור סיוע חודשי של 100 דולר ל-100 אלף משפחות נזקקות. באותה תקופה התקבעה תפיסת העולם הישראלית שאומרת שככל שחמאס יצבור נכסים כלכליים ושלטוניים, הוא יזנח את הרעיון הבסיסי להשמדת ישראל. שם בדיוק נולדה הקונספציה.
אז מה השתנה בסוף 2018? עד אז הכסף הקטארי לא נכנס לעזה באופן קבוע אלא רק מדי פעם, בהסכמת ישראל ודרך הרשות הפלסטינית. "הרשות בעצם אמרה שהיא לא מוכנה יותר לממן את חמאס, ובמקום לתת לחמאס להתמוטט, מדינת ישראל החליטה להעביר לו כסף בדרך אחרת", אומר ד"ר אודי לוי, שהיה עד 2016 הגורם במוסד שתפקידו להילחם בכספי הטרור, בהיותו ראש יחידת "צלצל". "זו הייתה חלק מהמדיניות של קניית השקט. חמאס דרש שהכסף ייכנס באופן קבוע ישירות אליו - כל חודש 30 מיליון דולר במזומן. היית צריך להיות מאוד נאיבי כדי לחשוב שהם יעבירו את הכסף לאוכלוסייה".
הקטארים, מתברר, לא אהבו את הסידור החדש. "הם בעצם שיחקו אז וגם היום משחק כפול", טוען לוי. "בעצם מדובר במממנת הטרור הגדולה בעולם, אבל ב-2018 קטאר חששה שהעברת הכספים לחמאס, שמוגדר כארגון טרור, תעמיד אותה בבעיה מול המוסדות הבינלאומיים". בינתיים, אביגדור ליברמן שהתפטר בנובמבר 2018 מתפקיד שר הביטחון על רקע הפסקת האש, הצהיר: "אנחנו מעבירים מצד אחד בכנסת חוק קיזוז כספי טרור ומצד שני מאפשרים להעביר כסף לטרוריסטים בעזה. כל מי שאומר שיש על זה בקרה או פיקוח פשוט לא מדייק בלשון המעטה".
נתניהו הבין את המלכוד הקטארי, ולכן כתב את המכתב ושלח אותו בדחיפות לדוחא, אבל עם כל הכבוד לראש הממשלה, הקטארים דרשו ביטחונות נוספים. "התחושה הייתה שצריך את האמריקאים בשביל לסגור את הסיפור", ממשיך הגורם.
שר האוצר האמריקאי באותה תקופה היה סטיבן מנוצ'ין, יהודי ששימש כמנהל הכספים בקמפיין הבחירות לנשיאות של דונלד טראמפ, שמינה אותו לתפקיד. מנוצ'ין, ידיד אמת של ישראל, נענה לבקשת נתניהו לסייע ושלח איגרת נוספת, הפעם מוושינגטון לדוחא. בכך הוא בעצם הבטיח לקטאר - המימון לחמאס לא ייחשב מימון לטרור.
ד"ר לוי מספר כי למרות שניהל את המערכה הכלכלית מול ארגוני הטרור בין השנים 2001-2016, מעולם לא נשאל על ידי הדרג המדיני על העברת הכספים. "בניגוד לראשי ממשלות אחרים תחתם עבדתי, כמו אולמרט ושרון, נתניהו לא התייעץ איתי בנושא למרות שהייתי כפוף אליו ישירות", הוא טוען. "אני כמובן התנגדתי בתוקף עוד לפי 2018 להעברת כסף קטארי לחמאס, אבל את נתניהו זה לא עניין".
בסופו של דבר, המכתבים של נתניהו ומנוצ'ין ריצו את הקטארים, וב-8 בנובמבר 2014 נכנס המענק הראשון במזומן. והשאר - היסטוריה שעדיין מתהווה.
מלשכת ראש הממשלה לא התקבלה תגובה לפנייתנו בנושא.
שבוע וחצי פלוס מינוס - זה הזמן שנשאר לממשלה כדי להביא תזכיר חוק גיוס חדש, ופשרה לא נראית באופק. בשבועיים האחרונים התקיימו מספר פגישות בלשכת שר הביטחון כדי לנסות למצוא פתרון, אבל הצדדים עדיין רחוקים. "בסוף, כשמגיעים לתכלס, החרדים לא מוכנים לשמוע כלום", אומר גורם המעורה בשיחות מטעם המחנה הממלכתי. "אתה יושב בחדר עם מקלב ועם אטיאס ומגלה שהם לא מוכנים לחוק גיוס אמיתי, אפילו לא למשהו שמתקרב לזה. תוסיף לקלחת את המכתב של רבני ש"ס, וקיבלת הסלמה שהשורה התחתונה שלה היא - לא יהיה גיוס בני ישיבות לצה"ל, נקודה".
המפתח לפתרון על פי נתניהו והחרדים הוא אחד - יואב גלנט. אם רק יסכים לוותר על התנאי שאומר שהקואליציה כולה צריכה לתמוך בחוק, אפשר יהיה להתקדם. לכן, בימים האחרונים פנו אריאל אטיאס (שמנהל את המו"מ מטעם ש"ס) ומוטי בבצ'יק (ראש המטה של שר השיכון גולדקנופף) ישירות לשר הביטחון, וניסו לשכנע אותו לאפשר להביא את החוק. במחנה הממלכתי מאשרים שלתחושתם החרדים עובדים בשני מסלולים מקבילים: "ברור להם שאנחנו רוצים חוק גיוס אמיתי, אז הם מנסים חוק עוקף גנץ".
ישנו גם מסלול שלישי, אליו יפנו בממשלה רק אם לא תישאר ברירה: חוק גיוס ללא תמיכת גלנט, אבל הדבר בעייתי: כמעט ודאי שהיועמ"שית תתנגד לחוק ששר הביטחון לא תומך בו, ובנוסף, חוק כזה עלול לעורר מחאה גדולה ברחובות - מה גם שבלי תמיכת שר הביטחון, ח"כים בליכוד ובקואליציה עלולים להתנגד.
"מדובר במשבר פוליטי, לא ערכי", אומר גורם המעורה בפרטים, "נתניהו רוצה לבודד את גלנט מול החרדים, לגרום לו להפוך לפסול בימין. ביבי מנסה להפיל עליו את כל המחדלים שלו עצמו, במהפכה המשפטית, בגיוס, אפילו ברפיח".
רק ששר הביטחון, שפעם נחשב לשחקן פוליטי בינוני, כבר לא פראייר. "הפנייה אליו אולי הגיעה מאטיאס, אבל רק אחרי שגלנט אותת לחרדים שיש על מה לדבר", אומר הגורם, כלומר, גלנט אינו דמות פסיבית. מקורבים לשר הביטחון דוחים את הטענות: "החרדים של אחרי בג"ץ מוכנים לוויתורים גדולים. ההנהגה החרדית הפוליטית עברה כברת דרך, ישנה נכונות לפשרה והתקרבות גם במספרים. גלנט הצליח להושיב את כולם סביב שולחן אחד. מי שחושב שיואב עושה פוליטיקה טועה - גלנט יהיה או בליכוד או בבית, אבל לתחושתו יש גורמים במחנה הממלכתי שרוצים בחירות יותר משהם מעוניינים בחוק גיוס".
בכל מקרה, מקורבי השר טוענים שהוא לא חוזר בו מאמירתו הראשונית, וזה גם מה שהשיב לאטיאס ובבצ'יק - משרד הביטחון יתמוך רק בחוק שתהיה עליו הסכמה של כל מרכיבי הקואליציה. "כל חוק גיוס שהמחנה הממלכתי לא חתום עליו - ייחשב לקומבינה", אמר השר לנציגים החרדים.
טעות לחשוב שגנץ וגלנט מתואמים בגלל הווטו של האחרון על חוק הגיוס. גלנט לא חושב שבעת מלחמה צריך לפרק את הממשלה על רקע החוק. יותר מזה, "אם גנץ יוביל אותנו לבחירות על חוק הגיוס", אומר גלנט בשיחות סגורות, "זו תהיה פגיעה בביטחון ישראל". בכיר במחנה הממלכתי משיב: "מקווה שגלנט יעשה את מה שטוב לצה"ל ולמדינה ולא את מה שטוב לגלנט".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.04.24
