העלאות המחירים רודפות זו את זו, יוקר המחיה ממשיך לעלות, וסכומי ההוצאה בסופרמרקט הולכים וגדלים. ומצד שני, בפסח הקרוב, כמו בכל חג וכמו בכלל, נזרוק שוב לפח הרבה מזון מיותר שלא נאכל. אז לפני שאנחנו בוכים, כועסים ורוטנים על הרשתות והספקים שלא סופרים אותנו לפני שהם מעלים מחירים, למה שאנחנו מצידנו לא נתאמץ כדי לקנות נכון ופחות, ולצמצם זריקת מזון באמצעות קניות מתוכננות ומושכלות?
לשם כך ביקשנו מהשף אבי שטייניץ, המנהל הקולינרי של "אורט דן גורמה", להרכיב עבורנו רשימת כמויות ממוצעת וסבירה שלה נזקקת משפחה בת חמש נפשות למשך כל שמונת ימי החג, כולל ליל הסדר (ראו טבלה).
שימו לב, מדובר בצריכה משפחתית, אף שלא כל בן משפחה אוכל מכל סוג מזון שברשימה. בנוסף, במשקי בית גדולים או קטנים יותר הכמויות יכולות להשתנות, והן ישתנו גם לפי מספר המסובים בליל הסדר, הגילאים, העדות, הרגלי הצריכה ואפילו הרגלי הכשרות בחג: לא דומה צריכת תפוחי האדמה של אשכנזים שומרי מסורת, שאינם אוכלים קטניות ולא רוכשים אורז בכלל, לצריכת תפוחי אדמה של מזרחים שומרי מסורת, שאוכלים גם אורז, גם קטניות, ובחלק מהעדות הפול מככב לצד האורז.
37% מהמזון בישראל נזרק לפח, 53% מהישראלים מדווחים שהם זורקים מזון לפחות פעם בשבוע. לא פלא שאנחנו תופסים מקום טוב בצמרת העולם בזריקת מזון. מדובר בהפסד של מיליארדי שקלים למשק ואלפי שקלים בשנה לכלכלת המשפחה הבודדת. בעמותת "לקט ישראל", המתמחה בין השאר באיסוף מזון ובפעילות למניעת השלכתו, מציינים שבתקופת החגים, כיוון שאנחנו קונים יותר מזון, גם זורקים יותר. סיבה טובה להתחיל לחשוב ולתכנן כמויות. עוד על צמצום השלכת מזון באמצעות אפליקציה חדשה תוכלו לקרוא בכתבה נוספת בגיליון זה.
ומה על הדיאטות, שנזרקות לפח יחד עם האכילה הגדולה של פסח ועם כמויות המזון המיותרות? מירי בלקין, המנחה הוותיקה של קבוצות תמיכה ועידוד להרזיה, מודעת לחגיגת הכמויות בפסח, אבל לא נבהלת. "נכון", היא אומרת, "קונים בכמויות, קמח מצה, סוכר, מצות, שוקולד וריבות מסוגים שונים כדי למרוח על המצה, אגוזים ושקדים, ויש גם את מאכלי העדות הרבים. אני כבת להורים יוצאי יוון לא אפסח על קציצות פרסה, פול ירוק ואורז. האשכנזים לא יוותרו על קניידלך וגפילטע פיש. מדובר בחג משפחתי עם מאכלים אופייניים שעברו במשפחה במשך דורות, ואכילה בין-דורית כזאת חשובה גם לנפש, במיוחד בימים אלו. אבל לא מוכרחים לאכול בליל הסדר את כל מה שהכנתם. יש גם את היום שלמחרת ואת חול המועד. וגם אין רעב בארץ, האסמים ומחסני הסופרים מלאים כל טוב, ולכן אל תהפכו את הבית למחסן של הסופר או של המכולת השכונתית".
4 צפייה בגלריה
ירקות סנפרוסט. לפי הכיתוב "היתר מכירה" נקטפו בשנת שמיטה לפני יותר משנה וחצי, אך זה לא מצוין | צילום: שושנה חן
איך לקנות
אחרי שבדקנו כמה לקנות ואיך לצמצם כמויות, עכשיו לעוד מניפולציות ותרגילים שתפגשו בסופרמרקטים ושנועדו לגרום לכם לקנות הרבה ולחסוך פחות, ואיך לא להיכשל בהם. הטיפ הראשון והקבוע: צאו לקניות עם רשימה כשאתם שבעים — זה מסייע לשמור על הכמויות ולהפחית בקניות אימפולס (לפי דחף הרגע). בנוסף, שימו לב לאיכות המוצרים שאתם קונים — למשל, כמה שרידי שומן מכילה הפרגית? כל הממעיט בשומן הרי זה משובח. יש הבדלים גדולים באיכות הסלמון, שהפך מדג יוקרה לדג הלאומי הישראלי, למרות מחיריו הגבוהים יחסית, בין שמדובר בסלמון קפוא ובין שמדובר בטרי. כשאתם קונים סלמון טרי שלם, הצבע הבהיר של עיני הדג והמראה החד שלהן חשוב יותר מהגוון הוורוד העמוק של גוף הדג. בחלק מהסלמונים הקפואים משיגים את הוורוד העמוק הזה באמצעות צבע, ואילו זני סלמון עתירי שומן וטעימים יכולים גם להיות חיוורים. מה שחשוב הוא מראה מבריק ורענן, ושלא יריח ריח דגי.
לא תמיד אנחנו מודעים להבדלים באיכויות שמשליכים על המחירים. למשל: עגבניות חתוכות דק או קצוצות, או בשמן המקצועי "פולפה", שנמכרות בדרך כלל בשלישיות של קופסאות במשקל 400 גרם כל אחת, יורשות יותר ויותר בבישול את מקומו של רסק העגבניות המסורתי, ובצדק. התוצאה טעימה יותר, אם כי מדובר בחומר גלם יקר יותר.
4 צפייה בגלריה
עגבניות חתוכות דק של אלטו, בלה איטליה ומוטי. שימו לב להבדלים באחוז העגבניות במוצר | צילום: שושנה חן
4 צפייה בגלריה
עגבניות חתוכות דק של אלטו, בלה איטליה ומוטי. שימו לב להבדלים באחוז העגבניות במוצר | צילום: שושנה חן
הקרדיט על כך שמור למותג האיטלקי Mutti, שהביא את הקטגוריה לישראל. בעבר ניתן היה למצוא אותו רק במעדניות ובסניפים עירוניים נבחרים של רשתות הסופר. היום הוא נמכר גם ברשתות הדיסקאונט. קופסת "מוטי" מכילה 99.8% עגבניות ונמכרת ב-17.50-19.90 שקל לשלישייה ברשתות הדיסקאונט. המתחרה הגדולה שלה היא השלישייה של "מאסטר שף", עם תכולת עגבניות זהה — המחיר בערוצי הדיסקאונט הוא 16.90-19.90 שקלים. לעומת זאת, ביוחננוף שבצומת חולון מצאתי את שלישיית "בלה איטליה" ב-20.90 שקל, ובנוסף לעובדה שהיא יקרה יותר, היא גם מכילה רק 90% עגבניות חתוכות דק, והשאר מיץ מרוכז. ביש חסד קוראים למוצר "עגבניות קצוצות במיץ עגבניות" והמחיר הוא 17.90 לשלישיה, כשבקופסה 60% עגבניות קצוצות בלבד, השאר מיץ. באושר עד נמכרת שלישיית פולפה עגבניות חתוכות דק של "אלטו" במחיר אטרקטיבי של 12.90 שקל, אבל לא טרחו אפילו לכתוב כמה עגבניות וכמה מיץ מכיל המוצר.
שוקולד ואגוזים הם חיבור טוב לפסח. פעם שוקולד אגוזים היה חפיסה עתירת אגוזי לוז שלמים שמתפצחים בפה. היום האגוזים השלמים נמצאים בדרך כלל בחפיסות היקרות יותר, ואילו בשאר השתלטו שברי האגוזים, גם בשוקולד פרה. ההסבר פשוט: קילו אגוזי לוז עולה 75 שקל, קילו שברי אגוזי לוז — 17 שקל. אלו מחירים לצרכן, ליצרנים הם עולים הרבה פחות. יחי ההבדל הקטן.
והנה המצאה ישראלית: "גבינת שמנת 5%", או "גבינה בטעם שמנת 5%", של שטראוס, גד וטרה. הסירו ספק מלבכם: באף גבינת 5% אין שמנת. השמנת גם לא כתובה בין הרכיבים. אבל הגבינה הזאת יקרה ב-127%-145% מגבינת 5% לבנה של אותו יצרן, ובנוסף האריזה מכילה פחות מאשר אריזה של הגבינות הרגילות. גבינת שמנת טרה 5% נמכרת ב-9.80-11.45 שקלים ל-200 גרם, לעומת סתם גבינה לבנה 5% של טרה שנמכרת ב-5.40-5.43 שקלים ל-250 גרם. "סימפוניה" במרקם שמנת של שטראוס (200 גרם) עולה 10.40-11.90 שקלים, לעומת "סקי" (250 גרם) שעולה 5.30-5.43 שקלים. אז לא מספיק להשוות מחירים, לא מספיק לעבור בחטף על שמות והגדרות, מומלץ לצלול פנימה כדי להבין על מה אתם משלמים ואם כדאי.
פסח הוא גם הזדמנות עבור הרשתות לדחוף לכם מוצרים ישנים. גם בלי קשר לפסח, הרשתות הישראליות טרם הפנימו את תרבות הורדת המחירים המשמעותית במוצרים המתקרבים לסוף חייהם, כפי שנוהגות רשתות בעולם. קרפור בצרפת עושה זאת שנים. למשל, בשופרסל דיל ברחוב הלח"י בבני-ברק, בשמונה וחצי בערב, שעה וחצי לפני הסגירה, קיבלו את פניי בסמוך לכניסה שורות של לחמי מחמצת שנאפו ברשת, סדורים על שולחן עמוס. הם לא נשאו תאריך אפייה. אף אחד לא חשב להוריד את המחיר (18.90 שקלים לכיכר של 550 גרם) בגלל השעה המאוחרת. ומה קרה לכיכרות שלא נקנו? נמכרו למחרת באותו מחיר? לא היה נחמד יותר להוריד את המחיר שעתיים לפני הסגירה, ולתת ללקוחות עוד מוטיבציה להיכנס לחנות, שהייתה דלילה באופן בולט לעומת סניפי רמי לוי ואושר עד הסמוכים, שהיו מפוצצים בלקוחות?
ובפסח על אחת כמה וכמה. באושר עד מצאנו שקדים פרוסים ושבבי שקדים עם הכשר לפסח תשפ"ג, ב-32.90 שקלים ל-400 גרם. השנה הנוכחית היא תשפ"ד. מישהו הוציא שאריות מהמחסן ומוכר אותן במחיר מלא. החלטה שלכם אם לקנות.
בשופרסל דיל ברחוב הלח"י בבני-ברק ובסניף יוחננוף בצומת חולון ראיתי בין השאר במקרר הקפואים ירקות לקוסקוס, ירקות הקפצה לפסטה וברוקולי, כולם של סנפרוסט, ועל כולם הופיע הכיתוב "על פי היתר מכירה". הסבר: במהלך שנת שמיטה, אחת לשבע שנים, רוב צרכני הירקות בישראל, הטריים והקפואים, רוכשים ירקות שגדלים בארץ בחלקות ש"נמכרות" על ידי הרבנות, ואשר שומרי שמיטה לא ישתמשו בהם. הרבנות מחייבת את יצרני הירקות לציין שמדובר בירקות "על פי היתר מכירה". שנת השמיטה האחרונה הסתיימה לפני קצת יותר משנה וחצי. אמנם כל המוצרים שראיתי היו בתוך תקופת התוקף הרשומה על האריזה, אבל לא מגיע לצרכנים לדעת גם כמה זמן שכבו הירקות במקפיא לפני שנשלחו לחנות?
אבל פסח הוא גם הזדמנויות לצרכנים. קבוצה אחת של מוצרים כשרים לפסח היא מוצרים שאחרי החג לא יהיה להם שימוש, בעיקר עוגיות, ובהם כדאי להיזהר ולא לקנות כמויות גדולות מדי. אבל כן מומלץ לקנות בפסח מרקים ותבלינים כשרים לפסח, גם לתקופה של אחרי החג — כי הם חפים מעמילנים ויש הטוענים שהפפריקות, לדוגמה, וגם אבקות המרק, טעימות יותר. וכמובן, לחולי הצליאק, האסורים בצריכת גלוטן, זו עונת ההצטיידות המושלמת.
בלי קשר לפסח, שימו לב למותגים הפרטיים, שיכולים להוות הזדמנות קנייה משתלמת: בקרפור מרקט מצאתי, לצד קקאו עלית במבצע חג של 10 שקלים ל-150 גרם, את הקקאו של קרפור, מוצלח לא פחות, ב-12.90 שקלים ל-250 גרם — עלית במבצע יקרה יותר ב-29%. בסניף יוחננוף בצומת חולון העמידו במקום בולט סמוך לכניסה דוכן של מיץ ענבים — בקבוק של המותג הפרטי הוצב ליד מיץ ענבים תירוש של כרמל מזרחי, אבי הקטגוריה. שניהם עולים 13.90 שקלים, אבל הבקבוק של כרמל מכיל 700 מ"ל, ושל יוחננוף, שנארז על ידי כרם מהדרין באזור התעשייה תבור, מכיל ליטר, ובמבצע נמכרים שני בקבוקים של המותג הפרטי ב-25 שקלים, כלומר 12.50 שקלים לבקבוק. מדובר בפער של 30%-%58 לטובת יוחננוף, תלוי במספר הבקבוקים הנקנים. אם אתם לקוחות של יוחננוף, כמו בכל מקרה של מותג פרטי, מומלץ לנסות קודם בקטן. נותר זמן עד ליל הסדר — קנו בקבוק אחד, נסו אותו, ואם אהבתם, שווה לקנות לחג.
ולבסוף, לא רק מזון: בכניסה לסניף אושר עד בבני-ברק אי-אפשר היה לפספס ביום ראשון השבוע תצוגת ענק של מיקסרים Kmix של קנווד ב-799 שקלים. מיקסרים של המותג הזה בפחות מ-1,000 שקלים — זה משהו שקרא לי בדחיפות לברר אם יש במשפחה מישהו שזקוק למיקסר. עד שבדיקה העלתה שמדובר בדגם לא חדש, שזכה לביקורות קטלניות.
אז קנו, בשלו, תיהנו מפסח שמח — והשתדלו לא ליפול למלכודות.
הכמויות והרגלי הצריכה: הערות לטבלה
פירות — אם תכניסו אבטיח לקטגוריית הפירות, יעלה המשקל הכולל.
תפוחי אדמה ובטטה — חושבו בנפרד בגלל משקלם במאכלי החג. האשכנזים יזדקקו לכמות כפולה — 16 ק"ג לחג.
ביצים — יש הבדל דרמטי בין אוכלי קטניות (80 ביצים לחג) לבין מי שאינם אוכלים ויצרכו 160 ביצים לפחות לאורך החג.
בשר לסוגיו — המנה העיקרית בליל הסדר וברבות מארוחות החג מתבססת בעיקר על הסעיף הזה, כל משפחה לפי מנהגיה — בקר, עוף, הודו, כבש, והבחירה משפיעה כמובן על ההוצאה.
דגים — הצריכה הכוללת נמוכה מאוד יחסית לבשר, כי הם פחות מרכזיים בפסח, ולא כולם אוכלים.
שמן — שומרי כשרות שאוכלים קטניות צורכים שמן קנולה, אלה שלא אוכלים קטניות צורכים שמן זית ושמן אגוזים. הצריכה היומית כוללת שימוש בשמן לטיגון, ומי שאינם אוכלים קטניות משתמשים בשמן גם לאפייה.
מצות — החישוב בטבלה מבוסס על מצה מרובעת שמשקלה 30 גרם. מי שאוכלים מצה שרויה או מכינים מאכלי מצות, יצרכו לפחות ב־20% יותר, כנ"ל לאוכלים מצות עגולות, ששוקלות יותר, כ־40־50 גרם למצה, וגם נצרכות יותר.
גבינות — הצריכה מבוססת על שתי ארוחות חלביות ליום.
יין ומיץ ענבים — החישוב מבוסס על הצריכה בליל הסדר בלבד, כוס של 100 מ"ל לאדם. מי ששותה עוד בליל הסדר ובמהלך החג יעדכן כמויות.
מים ושתייה קלה — מומלץ לעדכן את הכמויות שבטבלה לפי הרגלי המשפחה והאירוח.
מוצרי יסוד — חישבנו מצרכים גם לאפייה, לטיגון, אירוח ופיקניק אחד לפחות.
טיפים של השף אבי שטייניץ לחיסכון בכמויות
• קנו חטיפים אך ורק באריזות קטנות — שמהוות בלם לצריכה מוגברת.
• אגוזים — קנו בלתי קלויים וקלו בבית לפי הצורך.
• מוצרים יבשים (קמחים, אורז וכו') — אריזות של חצי ק"ג הן אמנם יקרות יותר יחסית, אבל עדיפות לשמירת הטריות ומניעת השלכה.
• מצות שבורות — לא לזרוק. לאוכלי שרויה, לאסוף למצה בריי, ואפשר למצוא גם שימושים אחרים.
• שאריות עוף ובשר צלוי או מבושל — לנצל לשימוש בסלטים קרים או בכריכי מצה.
