אתם מרגישים שאתם עובדים יותר מדי? אתם כנראה צודקים. מחקר השוואתי מגלה שבישראל עדיין עובדים הרבה יותר מאשר בשאר המדינות המתקדמות.
דוח מיוחד של שירות התעסוקה המתפרסם הבוקר מגלה כי למרות הירידה שנרשמה בשנים האחרונות במספר שעות העבודה הממוצע של העובדים הישראלים – מספר שעות העבודה בישראל גבוה משמעותית מאשר במדינות המתקדמות בעולם. כאשר בישראל עובדים בממוצע 1,892 שעות חודשיות, בגרמניה עובדים בחודש רק 1,341 שעות, הכי נמוך מבין המדינות המפותחות. בצרפת – 1,511 שעות, בבריטניה 1,532, ביפן 1,607 שעות, באירלנד 1,657, באיטליה 1,694, בהונגריה 1,700, וממוצע ה-OECD עומד על 1,752 שעות.
מהדוח עולה כי המגמות משתנות לפי משלחי יד ולפי מגדר. היקף שעות העבודה של נשים דווקא מצוי בעלייה עקבית בשנים האחרונות, כעדות להשתלבותן הגוברת בשוק העבודה, וזאת גם במשלחי יד הדורשים שעות עבודה רבות יותר. בעקבות כך מצטמצמים והולכים לאחרונה גם פערי השכר.
בדומה למקובל במדינות ה-OECD, גם בישראל נרשמה ירידה די עקבית במספר שעות העבודה השנתי, למעט בעת משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, שהדינמיקה בהם עוצבה נוכח המציאות המשברית. עם זאת, בישראל הירידה מתונה אף כי די עקבית, ואילו במדינות אחרות וכך גם בממוצע הכללי של ה-OECD הירידות משמעותיות יותר. הדבר, כך מסבירים בשירות התעסוקה, עשוי לנבוע מנטייה תרבותית בישראל לעבודה ממושכת יותר וגם לפערים גדולים יותר בין יוקר המחיה לגובה השכר בישראל בהשוואה למדינות האחרות.
במכירות עובדים יותר
אף כי במבט כולל עולה כי מאז המחצית השנייה של שנות ה-90 ישנה ירידה בהיקף שעות העבודה, הגם שמדודה, בבחינת הנתונים בהתפלגות לפי משלחי יד מתגלה תמונה מורכבת יותר. לעומת מרבית משלחי היד, שבהם נרשמה ירידה אשר הואצה בכניסה למשבר הקורונה, עלייה לאחריו ואז חזרה לדפוס של ירידה עקבית ומדודה, בחלק ממשלחי היד נרשמה דווקא עלייה בהיקף שעות העבודה קודם לפרוץ משבר הקורונה, בעיקר בקרב עובדי מכירות ושירות אירוח ואוכל. גם בתחום שירותי בריאות וסעד ופעילויות ונדל"ן נרשמו פערים משמעותיים ונראה כי הישראלים עובדים הרבה יותר. מנגד, בחלק ממשלחי היד נרשמו פערים קטנים בהרבה, כדוגמת עובדי מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי, שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח וכן בקרב עובדי אספקת מים ושירותי ביוב.
פער מגדרי
בחינה השוואתית מלמדת כי עדיין מתקיים פער מגדרי, נשים עובדות פחות שעות ובעקבות כך מצטברים פערי שכר. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה בהיקף שעות העבודה של נשים, ואילו בקרב גברים נרשמו מגמות מעורבות. הדבר נובע מהשתלבותן הגוברת בכלל בשוק העבודה ובפרט בענפים המאופיינים בהיקף שעות עבודה גבוה יותר.
"אף שכך, חוסנן התעסוקתי של נשים עודנו נמוך מזה של גברים, וכביטוי לכך ניכרת רגישותן הרבה יותר למצבי משבר. הן במשבר הקורונה והן במלחמת חרבות ברזל, בראשית המשבר ירד מספר שעות העבודה של נשים בעצימות גבוהה יותר וכך גם עלה מספר דורשות העבודה בצורה משמעותית יותר מאשר מספר דורשי העבודה. מנגד, ביציאה מהמשברים נשים חזרו בהיקפים גדולים יותר לעבודה ובקצב מהיר יותר, וכך גם היקף שעות העבודה שלהן עלה באופן משמעותי ומהיר יותר", נאמר בדוח.
בדוח שמפרסם הבוקר שירות התעסוקה ביקש לבחון את הרקע, המשמעויות והמגמות שנרשמו במספר שעות העבודה שלו נדרשים עובדים בישראל. ככלל, היקף שעות העבודה הממוצע השנתי במדינות ה-OECD מצוי בירידה די עקבית בשלושת העשורים האחרונים, וזאת כביטוי להתפתחות טכנולוגית שהגבירה את הפריון ואיפשרה איזון משמעותי יותר בין חיים פרטיים לקריירה מאשר בעבר.
אף שגם בישראל, בדומה למדינות אחרות ב-OECD, נרשמת ירידה עקבית ומדודה מאז אמצע שנות ה-90, בכל זאת ממוצע שעות העבודה השנתי לעובד הנהוג בישראל עדיין גבוה יותר.
מהמחקר של שירות התעסוקה עולה כי את המגמות שנרשמו בהיקף שעות העבודה בישראל ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות – א) שנות ה-80 אשר התאפיינו בירידה עקבית בשעות העבודה; ב) המחצית הראשונה של שנות ה-90 שבה נרשמה עלייה עקבית ששיאה היה כ-2,000 שעות עבודה בשנה; ג) מאז המחצית השנייה של שנות ה-90 ועד היום היקף שעות העבודה מצוי בירידה מאוד מתונה אך עקבית.
אין איזון עבודה - בית
כך או כך, היקף שעות העבודה השנתי המקובל בישראל היה גבוה יותר מהממוצע במדינות ה-OECD לכל אורך ארבעת העשורים האחרונים. ממוצע השעות שלו נדרש העובד הישראלי גבוה הרבה יותר מאשר עובדים ביפן, אירלנד, הונגריה, איטליה, בוודאי שגרמניה וצרפת, ואפילו יותר מהעובדים האיטלקים והטורקים.
בעקבות כך גם במדד איזון בית-משפחה והשכר יחסית ליוקר המחיה – עולה כי ציונה של ישראל נמוך בהשוואה למקובל ב-OECD, ונמוך מאוד בהשוואה לציון של איטליה, גרמניה, צרפת ואפילו יוון.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.04.24
